מחקר ראשון מסוגו בישראל מאגד בתוכו את כל המידע הקיים בנושא בזבוז המזון בישראל. לצד הנתונים הקשים של בזבוז המזון, מציע המחקר מודלים אפשריים לצמצום התופעה בקרב כל אחד מהגורמים לה, החל מהיצרנים והמגדלים ועד למשק הבית.
אילוסטרציה
תחת הכותרת: "זה בצלחת של כולנו" הפיצו היום המשרד להגנת הסביבה וארגון The Natural Step ישראל מחקר ראשוני מסוגו בישראל בנושא צמצום בזבוז המזון.
בזבוז מזון היא תופעה בעלת השלכות סביבתיות וחברתיות כבדות משקל, וסוגיה משמעותית בדיון על חוסנה התזונתי של מדינת ישראל. המחקר החדש מהווה מדריך (Manual) המציג, לצד מורכבות הבעיה, גם את הדרכים האפשריות לפתרונה. כל זאת, בקרב כל אחד מהגורמים הרלוונטיים לאורך שרשרת הייצור וצריכת המזון – חקלאים, יצרנים, רשתות השיווק ומשקי הבית הפרטיים.
המחקר שם לראשונה זרקור על תפקידן המשמעותי של הרשויות המקומיות בתוך שרשרת צמצום בזבוז המזון ומעניק להן תפקיד דרמטי ומשמעותי בדרך לשינוי אמיתי. גם כאן מתווה המסמך מדיניות שלמה עבור הרשויות המקומיות, בהתבסס על מידע שנאסף בעולם ובישראל.
רובד נוסף וחשוב הזוכה למקום מרכזי במחקר, הוא בתפקיד החדשנות בדרך לפתרון. חדשנות טכנולוגית, המאפיינת את ישראל כאומת ההייטק, מוצגת במסמך כאמצעי משמעותי המרחיב את סל הפתרונות לתופעה באופן שיכול לשנות את פני מפת הבזבוז.
לעניין ממדי תופעת בזבוז המזון – הנתונים מטרידים: על פי דוח אובדן המזון של המשרד להגנת הסביבה ולקט ישראל, 2.5 מיליון טונות מזון בשווי של 22.3 מיליארד שקל הושלכו לפח בשנת 2019 מבלי ששימשו למאכל.
תמונת המצב הגלובלית, המבוטאת במחקר, מציבה את השלכת ובזבוז המזון כאתגר עולמי, כאשר שליש מהמזון בעולם, כ-1.3 מיליארד טונות מזון בשנה, מושלך לפח, בשווי של טריליון דולר. זאת כאשר למעלה מ-820 מיליון בני אדם אינם מקבלים תזונה מספקת. ההשערה היא כי בעקבות משבר הקורונה נתונים אלו הוחרפו.
לצד העמקת הידע והרחבתו, בכל הקשור לבעיית בזבוז המזון בארץ ובעולם, מציע המסמך גם דרכים אפשריות לצמצום התופעה וטיפול מעמיק בה, בהתבסס על עבודה שנעשתה במשך שנים במעבדה לצמצום בזבוז המזון בישראל, שהוקמה על-ידי ארגון The Natural Step ישראל, העוסקת ביצירת דרכים ופתרונות לתופעה ובשותפות אסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה.
המחקר מרכז מודלים שנבחנו בעולם לצמצום בזבוז המזון לאורך כל היררכית המזון – החל מהיצרנים והמגדלים וכלה במשק הבית הפרטי, כשהוא מסמן גם את הרשויות המקומיות כגורם מחולל שינוי בתחום ומציע דרכים אופרטיביות לפתרון הסוגיה, בהן עולם ההיי-טק, הפודטק והחדשנות בכלל.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "תמיכת המשרד להגנת הסביבה בארגוני סביבה הביאה ליצירת מחקר מקיף וראשון מסוגו. בנוסף להשקעת המשרד בגיבוש הידע על תופעת בזבוז המזון, הנושא מטופל באסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה, שהיא גם סביבתית וגם כלכלית, ותוביל את ישראל ליישר קו עם הסטנדרטים הסביבתיים המתקדמים של האיחוד האירופי מתוך חיסכון מצטבר למשק של מיליארדי שקלים בעשור הקרוב".
מיכל ביטרמן, מנכ"לית ומייסדת ארגון The Natural Step ישראל, שביצע את המחקר: "המחקר, שהעבודה עליו נמשכה חודשים ארוכים, מרכז בתוכו מידע ונתונים שמהווים פעמון אזהרה מצלצל הן לציבור הרחב והן לרגולטור ולראשי המשק. בזבוז המזון הוא בעיה לאומית, ראשונה במעלה, שאם לא תטופל כבר היום, עלולה להביא לפגיעה קשה בחוסנה התזונתי של ישראל. כבר היום אנו עדים לנתונים הקשים של עלייה חדה בנזקקים לתרומות סלי מזון בעקבות משבר הקורונה, והדבר ילך ויחמיר אם לא נצא כבר היום בפתרונות מערכתיים, מורכבים ומתכללים, שיאפשרו לצמצם את הבעיה הקשה. המחקר הזה, המרכז בתוכו את כל המידע הקיים בנושא בארץ ובעולם תוך ציון צעדים קונקרטיים ואופרטיביים שניתן ליישם כבר ממחר בבוקר, יהווה אבן דרך משמעותית בפעילות לצמצום בזבוז המזון בישראל".
את המחקר ערך ארגון The Natural Step ישראל בתמיכת המשרד להגנת הסביבה.
כותבת ועורכת ראשית:
מאיה מילרד גבעון, לשעבר מנהלת מקצועית The Natural Step ישראל.
בשיתוף עם החוקרות:
פרופ׳ אופירה אילון, מוסד שמואל נאמן והמרכז לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה.
ד"ר אורלי רונן רותם, מנהלת המעבדה לחדשנות ולקיימות עירונית, החוג ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב.
ד"ר אפרת אלימלך, המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה.
עומרי בורל, מייסדת ומנכ"לית משותפת, Tech For Good.
הכתבה ראתה אור במקור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
