הטיפול בפסולת מעורבת מציב בפני מקבלי ההחלטות בישראל אתגרים כלכליים וסביבתיים רבים. מדי שנה מוטמנות בישראל כ-4 מיליון טונות של פסולת מעורבת, וההערכה היא כי תוך שנים בודדות ימוצה כל הנפח באתרי ההטמנה המאושרים. כדי לייעל את הטיפול בזרמי הפסולת השונים, להפחית את הפגיעה בסביבה ולהפוך את הפסולת ממטרד למשאב, אנו זקוקים לתמונה רחבה ומפורטת על כלל מקורות הפסולת ושיטות הטיפול בהם.

"חשבון לוויין" ^[2] הוא מסגרת חשבונאית המשלימה את חישוב התוצר הלאומי לצורך התמקדות בנושאים כלכליים או חברתיים נבחרים ופיתוח אינדיקטורים המאפשרים השוואה בזמן ובמרחב. עד כה הופקו בלמ"ס חשבונות לוויין בנושאי תיירות, מים ורווחה. לאחרונה פותח בלמ"ס חשבון לוויין לפסולת, הראשון מסוגו בארץ ^[1]. חשבון הלוויין פותח על סמך שיטה בין-לאומית מקובלת (SEEA – System of Environmental-Economic Accounting) ^[3] לבניית חשבונות לוויין. חשבון זה מספק מסגרת מאזנית של כלל סוגי הפסולת בארץ (מעורבת, יבשה ומסוכנת) לפי מקור (משקי בית ומסחר, תעשייה, חקלאות, בניין, אחר), חומר עיקרי ואופן הטיפול (טבלה 1). להלן יוצגו ממצאים עיקריים עבור שנת 2017 מתוך החשבון, בדגש על ניתוח זרם הפסולת המעורבת. כמו כן, יידונו יעילות הטיפול והתועלת הכלכלית הגלומה בפסולת זו.

טבלה 1

מבנה מאזני של חשבון הלוויין לפסולת

פסולת עירונית מעורבת ממשקי הבית וממסחר

כמות הפסולת המעורבת שנוצרה ברשויות המקומיות בשנת 2017 היא כ-5.4 מיליון טונות, 22% מתוכן נשלחו למחזור. למעט הגזם, שנאסף באופן שונה משאר החומרים ברשויות, אחוזי המחזור הגבוהים ביותר נרשמו עבור קרטון (31%), זכוכית (30%) וחומר אורגני (29%). מנגד, אחוזי מִחזור נמוכים נרשמו בפלסטיק (5%) ובנייר (10%) (איור 1).

מבחינת מִחזור הפסולת לפי מקור עולה כי החלק המכריע של החומרים – קרטון, נייר וזכוכית – מקורם בהפרדה במקור על-ידי התושבים, ואילו רוב החומר האורגני, הפלסטיק והמתכת מקורם בהפרדה בתחנות המעבר.

איור 1

מאזן זרם הפסולת המעורבת – משקי בית ומסחר בהשוואה לתעשייה, לפי סוג חומר ושיטת טיפול

פסולת מעורבת בתעשייה

כמות הפסולת המעורבת שנוצרה בתעשייה בשנת 2017 היא כ-1.4 מיליון טונות. אחוז המִחזור בתעשייה – כ-62% – גבוה באופן משמעותי משיעור המחזור במשקי הבית ובמסחר. שלא כמו במשקי הבית ובמסחר, רוב הפסולת למִחזור בתעשייה מגיעה מהפרדה של פסולת במקור בשל הערך העסקי הגבוה הטמון בה.

אחוז המִחזור הגבוה ביותר בתעשייה (איור 1) נרשם בקרטון (83%). חומרים נוספים שנרשם בהם אחוז מִחזור גבוה הם מתכות (77%), זכוכית (71%) וחומר אורגני (62%). לעומתם, אחוז מִחזור נמוך יחסית נרשם בפלסטיק (27%).

פוטנציאל המִחזור לפסולת מעורבת

פוטנציאל המִחזור חושב לפי הפסולת שהוטמנה בפועל על פי דיווחי המטמנות השונות ב-2017. יש לציין כי הניתוח מתייחס לפוטנציאל המחזור המרבי, אם כי ייתכן שבפועל כמות המחזור תהיה נמוכה יותר עקב איכות חומרים ירודה.

הפוטנציאל הכמותי של המִחזור במשקי הבית, במסחר ובתעשייה עמד על כ-3.4 מיליון טונות. החומר בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר הוא חומר אורגני (כ-1.3 מיליון טונות), וכידוע, הוא החלק העיקרי בפסולת המעורבת. חומרים נוספים בעלי פוטנציאל מִחזור גבוה הם פלסטיק (734 אלף טונות) ונייר (691 אלף טונות).

הפוטנציאל הכספי של החומרים חושב לפי הרווח או החיסכון שנוצר מהעברת טונה אחת מהטמנה למִחזור. רווח זה מורכב משני מרכיבים עיקריים: חיסכון בְּעלות היטל ההטמנה ורווח מהשווי הכספי של הפסולת למִחזור. חישוב הפוטנציאל אינו כולל עלויות שינוע ועלויות עקיפות.

הפוטנציאל הכספי של המִחזור במשקי הבית והמסחר ובתעשייה (טבלה 2) עמד על כ-3.2 מיליארד ש"ח.

פוטנציאל המִחזור גבוה יותר במשקי הבית ובמסחר (2.9 מיליארד ש"ח) מאשר בתעשייה (כ-300 מיליון ש"ח), וזאת עקב כמות הפסולת הרבה הנוצרת במשקי הבית ואחוז ההטמנה הגבוה של הפסולת במגזר זה (78%) לעומת הפסולת להטמנה בתעשייה (38%).

החומרים שלהם פוטנציאל מִחזור כספי גבוה במיוחד הם פלסטיק (כ-1.4 מיליארד ש"ח בשנה) וחומר אורגני (כ-1.2 מיליארד ש"ח בשנה).

לסיכום, חשבון הלוויין הוא צעד נוסף בשיפור בסיס הנתונים בנושא הפסולת בישראל, והוא מספק נתונים וחתכים שלא היו קיימים עד כה בנושא זה. חשבון הלוויין יפורסם מדי מספר שנים, ויאפשר לקבל מידע מקיף ופרטני על כלל זרמי הפסולת והטיפול בהם.

מניתוח הנתונים עולה כי החומר העיקרי שיש לשים דגש על שיפור שיעור המִחזור שלו הוא פלסטיק (במשקי הבית, במסחר ובתעשייה), שכידוע מהווה איום לסביבה. במטרה לשפר את איכות הנתונים בחשבונות הלוויין בשנים הבאות, יש להמשיך ולשפר את איסוף הנתונים ואת ניתוחם בנושא הכמות וההרכב של הפסולת המיוצרת והממוחזרת בכל מגזרי המשק.

טבלה 2

פוטנציאל המִחזור לפסולת מעורבת

מקורות

1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 2020. חשבון לוויין לפסולת.
2. euorstat – statistics explained. Glossary: Satellite account.
3. UN, EU, FAO, IMF, OECD, and The World Bank. 2014. System of Environmental-Economic Accounting 2012 – Central framework. New York (NY): UN.

חובר בידי:
תומר כהן – מרכז בכיר נתוני פסולת, תחום חקלאות, סביבה ואנרגיה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
משה ינאי – ראש תחום חקלאות, סביבה ואנרגיה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נלקח מאתר האינטרנט של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" – www.magazine.isees.org.il

שתפו בפייסבוק