עקיצות היתושים מטרידות ומגרדות ועלולות להעביר נגיפים וטפילים העלולים לגרום מחלות באדם. מקורות מים הם מקומות דגירה פוטנציאליים לזחלי יתושים המתפתחים במים עומדים או במים הזורמים לאט. האחריות להפחתת מפגעי יתושים לפי פקודת בריאות העם היא של המחזיק בשטח. לכן לשטח ציבורי אחראית הרשות המקומית ולשטח פרטי אחראים התושבים.

1. יתושים וקדחת מערב הנילוס

צילום: Shutterstock
יַתּוּשׁ בַּיִת

בארץ קיימים סוגים ומינים שונים של יתושים. היתושים הבוגרים משיגים את הסוכרים הדרושים לקיומם ממציצת נוזלי צמחים. נקבות היתושים הבוגרים עוקצות פונדקאים בעלי דם חם, כולל בני אדם, כדי להשיג חלבון הדרוש להתפתחות הביצים.

יתושים בישראל

• יַתּוּשׁ בַּיִת (Culex pipiens) הוא המין הנפוץ ביתושים השייכים לסוג קולקס וגורם למטרדי עקיצות ברחבי הארץ. אוכלוסיות של יתוש זה מתפתחות במים עשירים בחומר אורגני, כמו מים מזוהמים בשפכים ומי ביוב לא מטופלים. יתושי הבית פעילים בשעות החשכה ובין הערביים ונחשבים למעבירים העיקריים של נגיף קדחת מערב הנילוס בארץ.
• יַתּוּשֵׁי אָנוֹפֵלֶס (Anopheles) הם מעבירים פוטנציאליים של טפיל הגורם למלריה. זחלי האנופלס מתפתחים במים טבעיים שעומדים או זורמים לאט. אוכלוסיות מוגבלות של יתושים אלו קיימות בכמה ממקווי המים הטבעיים בארץ. כיום לא ידוע על העברה מקומית של מלריה בארץ.
• יַתּוּשׁ-יוֹם טִיגְרִיסִי (Aedes albopictus) הוא מין פולש הנפוץ באזורים רבים בארץ. היתוש פעיל הן בשעות האור והן בשעות החשכה וגורם למטרדי עקיצות קשים גם מבעד לבגד דק. די בכמות קטנה של מים עומדים להתפתחות אוכלוסיות של יתושים.
  יַתּוּשׁ-יוֹם טִיגְרִיסִי נחשב לאחד המינים הטורדניים ביותר לאדם. נקבת יתוש אחת יכולה לגרום למספר רב של עקיצות בתוך זמן קצר. כמו כן תגובה אלרגית (גירוד, אדמומיות ונפיחות) של רוב האנשים לעקיצה של יַתּוּשׁ-יוֹם טִיגְרִיסִי חריפה יותר ביחס ליתושים אחרים. יַתּוּשׁ-יוֹם טִיגְרִיסִי נחשב למעביר עיקרי של נגיפי ציקונגוניה ודנגי וקדחת צהובה ויכול גם להעביר את נגיף קדחת מערב הנילוס. כיום לא קיימת בארץ העברה מקומית של מחלות ציקונגוניה, דנגי וקדחת צהובה. 

קדחת מערב הנילוס

קדחת מערב הנילוס היא מחלה של בעלי חיים המועברת גם לבני אדם (מחלה זואונוטית). נקבת היתוש עלולה להידבק בנגיף קדחת מערב הנילוס בעת מציצת דם (עקיצה) של עופות נגועים ולהעביר את הנגיף בעקיצה לבני אדם. למחלה זו אין חיסון לאדם או תרופה, כמו כן אי אפשר לחסל את כל מיני עופות הבר והעופות הנודדים המעבירים את המחלה. לפיכך הדרך העיקרית לצמצום העברת המחלה לאדם היא על ידי מניעת מפגעי יתושים דרך איתור מקווי מים המאפשרים דגירה וטיפול בהם, כמו גם התגוננות מפני עקיצת יתושים.

מידע נוסף על קדחת מערב הנילוס מתפרסם באתר משרד הבריאות.

2. מניעת התפתחות ודגירה של יתושים

צילום: גל זגרון
מלכודת יתושים

בגינות, בחצרות, בגגות, במקלטים, בשטחים ציבוריים ובשטחים פרטיים

• מאתרים וממפים מקורות מים עומדים בגינות, בחצרות, בבית ובסביבתו;
• מבצעים ניטור פעם בשבוע;
• מתקנים, אוטמים ומונעים דליפות במערכת הביוב;
• מנקזים ומייבשים גגות ומקלטים;
• מרוקנים ומייבשים דליים, צמיגים, חביות, אגרטלים, תחתיות עציצים ומכלים אחרים; 
• מקפידים על הסדרת הטיפול במי שטיפה ונקז והעברתם למערכות העירוניות;
• מונעים היקוות מים כתוצאה מהשקיה עודפת והשקיות סרק;
• מסלקים או מחררים כל כלי קיבול שאינו הכרחי;
• מאחסנים כלי קיבול כגון דליים, פחים וכדומה כדי שלא יצטברו בהם מים;
• מתקנים נזילות של מים מצינורות, ממזגנים, מכיורים וכו';
• מאחסנים צמיגים באופן שמונע הצטברות מים בהם באמצעות כיסוי, קירוי או חירור או חיתוך של הצמיג;
• מדווחים לרשות המקומית על מטרדי עקיצות ומקומות דגירה פוטנציאליים (מקלטים מוצפים, חביות, דודי מים על הגגות).

בשטחים פתוחים

• מאתרים וממפים מקורות דגירה פוטנציאליים כגון אגני חמצון, מאגרים, נחלים, בריכות ותעלות ניקוז;
• מנטרים מקורות דגירה פוטנציאליים פעם בשבוע;
• מונעים הזרמות מים מיותרות;
• מונעים הזרמות מים עם עומס אורגני גבוה (מי שפכים למשל);
• מייבשים או מנקזים מים עומדים, למעט בבתי גידול בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה;
• מונעים השלכת פסולת לגוף מים;
• מפנים פסולת מגופי מים (נחלים, מעיינות, בארות ועוד);
• מסירים צמחייה המפריעה לזרימת מים, למעט בבתי גידול בעלי ערכיות אקולוגיות גבוהה;
• מדבירים צמחייה בגדות מים.

מי אחראי למניעת המפגע?

פקודת בריאות העם 1940 (פרק ה') קובעת כי החובה והאחריות להפחתת המפגע היא של המחזיק בשטח:

• בשטח ציבורי – החובה היא של הרשות המקומית;
• בשטח פרטי – החובה היא של התושבים.

קבצים להורדה

הנחיות לתכנון קולטנים המונע מפגעי יתושים ברשתות הביוב העירוניות, 2010

3. הדברת יתושים והתגוננות אישית

צילום: איתי לחמי, רשות הטבע והגנים
יַתּוּשׁ-יוֹם טִיגְרִיסִי

הדברה

• יש לבצע הדברה רק על פי תוצאות הניטור;
• יש לנטר לאחר ביצוע ההדברה לבדיקת יעילות ההדברה;
• יש להשתמש רק בתכשירי הדברה מאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה;
• יש להשתמש בתכשירי הדברה רק על פי הרשום בתווית התכשיר;  
• הדברת יתושים בוגרים: ערפול בשכונת מגורים ייעשה רק באישור מרכז הלחימה במזיקים המחוזי.

התגוננות אישית מפני עקיצות

בתוך הבית

• התקנת רשתות על החלונות והדלתות כדי למנוע מיתושים לחדור פנימה;
• שמירה על רשתות תקינות וסגירתן לעת ערב;
• שימוש בתכשירי אידוי ונידוף למעופפים. יש להשתמש רק בתכשירים מאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה;
• שימוש במאווררים או במזגנים.

מחוץ לבית

• לובשים ביגוד ארוך ובהיר;
• משתמשים בתכשירים המיועדים למריחה על הגוף כנגד מעופפים. אין למרוח מתחת לבגדים! יש להשתמש רק בתכשירים מאושרים על ידי משרד הבריאות;
• משתמשים במאווררים כאשר יושבים בערב בחוץ;
• משתמשים באמצעים נוספים לדחיית יתושים, כמו סלילים ולפידים. יש להשתמש רק בתכשירים מאושרים על יד המשרד להגנת הסביבה.

תוכן זה מובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection

שתפו בפייסבוק