ההפחתות המשמעותיות ביותר בזיהום האוויר נמדדו בתחנות הניטור לצד צירים תחבורתיים. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "מגפת הקורונה העמידה את הציבור בישראל בפני אתגרים מורכבים, והיא תיזכר כאחת התקופות המאתגרות במדינה. לצד המורכבות, ניתן לראות כי בשנת הקורונה הציבור הישראלי זכה לנשום אוויר נקי יותר בעקבות הסגרים, המעבר לעבודה מהבית והשמירה על ההנחיות".
רחובות תל אביב ריקים מכלי רכב בתקופות הסגר
נגיף הקורונה הביא לשינויים משמעותיים בהתנהגות האוכלוסייה והמשק בישראל במהלך השנה האחרונה. כדי לעצור את התפשטות הנגיף, החליטה ממשלת ישראל בחודשים הללו להטיל שלושה סגרים, שהובילו להפחתה בפעילות הציבור. לשינוי התנהגות האוכלוסייה והמשק במהלך השנה האחרונה – "אפקט קורונה" – הייתה השפעה לטובה על ריכוזי מזהמי האוויר.
בבחינה מיוחדת שערכו מומחי אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, נבדקו ערכי המזהם חנקן דו-חמצני, מזהם הנפלט כתוצאה משריפה במנועי כלי רכב, תחנות כוח ותהליכים תעשייתיים.
ערכי המזהם נמדדו בשני אופנים: השוואה של ריכוז המזהמים שנמדדו בתחנות הניטור ברחבי הארץ בשנת הקורונה ביחס לממוצע בשנים 2015-2019, וכן באמצעות בחינת נתוני החיישן הלווייני קופרניקוס סנטינל 5P של סוכנות החלל האירופאית בתקופות הסגרים השונים, והשוואתם לנתונים בתאריכים המקבילים בשנה הקודמת.
את הבדיקה ביצע ד"ר אילן לוי, מרכז מודלים לאיכות אוויר של המשרד להגנת הסביבה; את הניתוחים והניתוח המטאורולוגי ערך איתן מאז"ה, חזאי איכות אוויר של המשרד; ומפות הריכוזים של החיישן הלווייני חושבו בסיוע ד"ר רוני דרורי. הדוח המלא מצורף להן.
תקופות הסגר שחושבו בניתוח: סגר ראשון – מ-5 במארס 2020 ועד 4 במאי 2020; סגר שני – מ-18 בספטמבר 2020 ועד 17 באוקטובר 2020; וסגר שלישי מ-27 בדצמבר 2020 ועד 6 בפברואר 2021. נוסף על כך נבחנו הנתונים בממוצעים עבור כל התקופה שבין מארס 2020 ועד סוף פברואר 2021 בהשוואה לממוצע בחמש השנים 2015 עד 2019.
השוואת ריכוזי המזהמים
מנתוני תחנות הניטור בין החודשים מארס 2020 ועד סוף פברואר 2021 עולה כי במהלך כל התקופה נרשמו בתחנות הניטור הקרקעיות הפחתות של עד 34% בריכוזי המזהם חנקן דו-חמצני, ביחס לממוצע בשנים 2015-2019. עוד עולה מהדוח כי ההפחתות המשמעותיות יותר נמדדו בתחנות ניטור תחבורתיות, אולם גם בסמוך לתחנות כלליות נמדדו הפחתות של עד 27%.
- בתקופת הסגר הראשון נמדדו ההפחתות המשמעותיות ביותר של עד 57%-30% בתחנות הניטור ברחבי ישראל.
- בסגר השני נמדדו הפחתות של עד 36% – ואולם בערכים מוחלטים ההפחתות היו נמוכות יותר, מאחר ובעונת הקיץ מלכתחילה הריכוזים נמוכים יותר בשל התנאים המטאורולוגיים האופייניים לעונה זו בישראל.
- הריכוזים בסגר השלישי היו גבוהים יותר בשנת הקורונה בהשוואה לתקופה המקבילה. הסיבה היא שבחורף 2019-2020, טרם הקורונה, היה בישראל מספר כפול של ימי גשם בהשוואה לתקופת הסגר. בנוסף, בסגר השלישי נרשמה הפחתה מתונה יותר בהיקף הנסועה לעומת הסגרים הקודמים.
תחנות הניטור שנכללו בבדיקה הן תחנות ניטור תחבורתיות (כלומר, תחנות ניטור המוצבות על צירי תנועה ראשיים במרחק של עד 10 מטרים משפת הכביש) בגוש דן (עירוני ד', עמיאל, כביש 4, רמז, יפו – יפת, אחד העם וראשון לציון), בירושלים (בר אילן) ובחיפה (עצמאות). כמו-כן, נבדקו מספר תחנות כלליות המנטרות חנקן דו-חמצני באזורים שונים בישראל.
הירידות בריכוזים הן כתוצאה משילוב של מספר גורמים: מגמה רב-שנתית בריכוזי המזהם בשל התחדשות צי כלי הרכב וכניסה של רכבים חדשים ומופחתי זיהום; ההפחתה בפעילות המשק בכלל; והירידה בנסועת כלי הרכב בפרט בתקופת הקורונה.
המשרד להגנת הסביבה עוקב אחר נתוני זיהום האוויר בישראל ופועל להפחתת הזיהום בשגרה ובעת הקורונה בעזרת כלל הכלים העומדים לרשותו.
בחינת נתוני קופרניקוס סנטינל 5P של סוכנות החלל האירופאית: נתוני הלוויין חושבו עבור מספר פרקי זמן בתקופת הקורונה והושוו לתקופות זמן מקבילות בשנה הקודמת. הנתונים מצביעים על הפחתה של עד 10% בממוצע מעל מרבית שטח מדינת ישראל בשנת הקורונה ואף יותר מ-20% מזרחית לאשקלון.
יצוין כי שיטת המדידה השונה של הלוויין אינה מאפשרת השוואה ישירה לנתוני תחנות הניטור הקרקעיות.
ההפחתות בריכוזים היו גבוהות יותר בתקופת הסגר הראשון והגיעו עד ל-30%. בתקופת הסגר השני ההפחתות היו נמוכות יותר הן בערכים מוחלטים והן באופן יחסי – 20% באזור גוש דן, אולם מעל מרבית האזורים המאוכלסים היו בטווח של עד 10%.
בתקופה זו ניתן לראות כי נרשמו אף ריכוזים גבוהים יותר באזורים מסוימים, ובפרט בין ירושלים לבית שמש (עד 14% יותר) ומזרחית לחדרה (2-6% יותר) במורד הרוח מתחנת הכוח אורות רבין.
תקופת הסגר השני הייתה בסוף הקיץ – תקופה שבה ריכוזי החנקן הדו חמצני הם נמוכים יותר בשל התנאים המטאורולוגיים (ובפרט קרינת שמש חזקה ואי יציבות אנכית), המעודדים פיזור ומהילה של מזהמי אוויר. בשל כך, גם הפחתה קטנה יחסית בערכים מוחלטים עשויה להתבטא בהפחתה משמעותית באופן יחסי.
עבור תאריכי הסגר השלישי – בשנה הקודמת (חורף 2019/20), היה מספר גבוה יחסית של ימים עם עננות וגשם, אשר תורמים לריכוזי מזהמים נמוכים יותר, ולכן לא ניתן לבצע השוואה לתקופה המקבילה בימי הסגר.
קבצים להורדה
שינוי בריכוזי מזהמי אוויר לאחר הפחתת פעילות במשק בעקבות נגיף הקורונה – סיכום שנתי, מרץ 2021
קישורים שימושיים
מובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
