במילון מונחים זה תוכלו למצוא הסברים לחומרים מזהמים שחלה עליהם חובת דיווח במפל"ס. ההסברים כוללים פירוט מקורות הפליטה של החומר המזהם, השפעותיו על הסביבה והשלכותיו על בריאות האדם.

ל

לינדן – Lindane

• מספר CAS של לינדן – 58-89-9
• קבוצה כימית – חומרי הדברה
• נוסחה כימית – C6H6Cl6

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של לינדן

לינדן הוא אחד האיזומרים של המזהם הקסהכלורוציקלוהקסן.
לינדן שימש כחומר הדברה לעצים. השימוש בו בישראל נאסר.

השפעות בריאותיות

חשיפה לריכוזים אופיניים של לינדן בסביבה אינה צפויה לפגוע בבני האדם.
לינדן בעל פוטנציאל טרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

לינדן נמנה עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant). הוא עמיד ברמה גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותו הגבוהה, משך החיים של המזהם ארוך ןיש לו יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

מ

מוליבדן בכל תרכובותיו (מחושב כמוליבדן) – (Molybdenum and compounds (as Mo

• מספר CAS של מוליבדן – 7439-98-7
• קבוצה כימית – מתכות כבדות
• נוסחה כימית – Mo

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של מוליבדן

מוליבדן אינו מצוי בטבע כמתכת עצמאית ומופיע במינרלים במצבי חמצון שונים ובסגסוגות.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת מוליבדן: ייצור מטוסים, טילים, שבבים אלקטרוניים, שפופרות לפליטת קרני רנטגן, פיגמנטים, דשנים ותוספים לשמנים בתחום החקלאות.

השפעות בריאותיות

חשיפה למוליבדן אפשרית בנשימה, בבליעה או במגע.
מוליבדן משמש בגוף כגורם משלים לשלושה אנזימים והוא חיוני לבריאות האדם.
מוליבדן נספג בגוף בצורה טובה והוא מופרש מהגוף בשתן.
חשיפה מתמשכת לריכוזים גבוהים של מוליבדן, כ-10,000-15,000 מיקרוגרם ליממה, עלולה לגרום למחלה הדומה בסימפטומים למחלת השיגדון (צינית).
חשיפה ארוכת טווח בנשימה למוליבדן עלולה לגרום לחולשה, כאב ראש, עייפות, חוסר תיאבון, כאבי שרירים ומפרקים, הזעה וסחרחורת, אי תפקוד הכבד ולבעיות במערכת העיכול והכליות.
דרך החשיפה העיקרית למוליבדן היא במזון ובמשקה.

השפעה על הסביבה

חשיפה לריכוזים גבוהים של מוליבדן רעילה לבעלי החיים והשפעותיו זהות להשפעות על בני האדם.
מוליבדן  רעיל ברמה נמוכה לצמחים, לא דווחו השפעות שליליות גם בחשיפה לכמויות גבוהות.
מוליבדן אינו נחשב רעיל לסביבה בים והוא איננו מצטבר ברקמות החיות.

מקור המידע

מוליבדן ומוליבדן טרי אוקסיד, סקר מקורות להשפעות סביבתיות ותברואתיות ותקנים בעולם כבסיס לקביעת תקן לשפכים תעשייתיים, 1999. המשרד לאיכות הסביבה ואיגוד התעשיינים.
המרכז להערכת סיכונים, אוניברסיטת טנסי
Risk Assessments Information System, University of Tennessee
http://rais.ornl.gov/tox/profiles/molybdenum_f_V1.html
המרכז למניעת מחלות, אטלנטה
National Biomonitoring Program, Centers for Disease Control and Prevention, Atlanta
http://www.cdc.gov/biomonitoring/Molybdenum_BiomonitoringSummary.html

מימן גופרי – (Hydrogen sulfide (H2S

• מספר CAS של מימן גופרי – 7783-06-4
• קבוצה כימית – גזים אחרים
• נוסחה כימית – H2S

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של מימן גופרי

המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת מימן גופרי הם: שריפת פחם בתחנות כוח, בתי זיקוק, ייצור נייר, מתקני טיפול בבוצה, מטמנות עירוניות, תהליכי ייצור גופרית ומימן גופריתי, ייצור אספלט וחזיריות.
מקורות נוספים לפליטת מימן גופריתי הם: ייצור דשנים, ייצור דבק, עיבוד מתכות (עופרת, זהב ונחושת) ותהליך עיבוד הסוכר. 

השפעות בריאותיות

חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזים גבוהים של מימן גופריתי (1,000-2,000 ppm) עלולה לגרום להתמוטטות, אובדן הכרה ואף למוות.
חשיפה נשימתית במשך שעה עד שמונה שעות לריכוזים בינוניים של מימן גופריתי (100-200 ppm) עלולה לגרום לעייפות ולנדודי שינה, לטשטוש הראייה ואף למוות.
חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזים נמוכים של מימן גופריתי (5-50 ppm) עלולה לגרום לגירוי בעיניים, באף ובגרון, לכאב ראש, לסחרחורות ולבחילה.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזים נמוכים של מימן גופריתי עלולה לגרום לכאב ראש, לברונכיטיס, לנדודי שינה, לשיתוק ולבעיות נפשיות.

השפעה על הסביבה

מימן גופרי משתחרר לאטמוספרה כגז ומתפזר בהתאם לזרימת הרוח. למימן גופריתי עמידות של מספר ימים עד להתפרקות מלאה.
לחשיפה קצרת טווח למימן גופרי רעילות אקוטית לחיים הימיים, לציפורים ולבעלי חיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/hydrogen-sulfide

מימן ציאנידי – Hydrogen Cyanide (HCN)

• מספר CAS של מימן ציאנידי – 74-90-8
• קבוצה כימית – גזים אחרים
• נוסחה כימית – HCN

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של מימן ציאנידי

השימוש העיקרי במימן ציאנידי נעשה בתהליך ייצור חומרים אורגניים המשמשים לסיבים סינטטיים ולמוצרי פלסטיק.
מקורות הפליטה הנוספים למימן ציאנידי: תהליכי ייצור מתכות ותהליכי ייצור חומרים כימיים, תנורים ומתקני שריפה.

השפעות בריאותיות

מימן ציאנידי הוא חומר רעיל מאוד במגע, בליעה או נשימה.
חשיפה לריכוזים אופיניים בסביבה של מימן ציאנידי איננה צפויה לפגוע בבני האדם.
חשיפה לריכוזים גבוהים של מימן ציאנידי עלולה לגרום לפגיעה בדרכי הנשימה, במערכת הלב ובמוח.

השפעה על הסביבה

מימן ציאנידי איננו מצטבר במערכות בים ובעל עמידות נמוכה, על כן כמעט אין מגלים אותו בקרבת מקום הפליטה שלו.
מימן ציאנידי מתנדף בקלות ממים, אם הוא נפלט לקרקע הוא עלול לחלחל למי התהום, פירוקו נעשה על ידי חיידקים.
מימן ציאנידי הוא חומר רעיל מאוד לדגים ולבעלי החיים בים.

מקור המידע

מרשם הפליטות השוודי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Other-gases/Hydrogen-cyanide
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

מירקס – Mirex

• מספר CAS של מירקס – 2385-85-5
• קבוצה כימית – חומרי הדברה
• נוסחה כימית – C10Cl12

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של מירקס

מירקס משמש כחומר הדברה וכמעכב בעירה. השימוש בו בישראל נאסר.

השפעות בריאותיות

מירקס הוא חומר המוכר כמסרטן אפשרי לאדם.

השפעה על הסביבה

מירקס מתמוסס בשמן ונקשר בחוזקה למינרלים בקרקע.
מירקס נמנה עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant). הוא עמיד ברמה גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה, משך החיים של המזהמים האלה ארוך, יש להם יכולת רבה של ניידות בסביבה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

מנגן בכל תרכובותיו (מחושב כמנגן) -(Manganese and Compounds (as Mn

• מספר CAS של מנגן – 7439-96-5
• קבוצה כימית – מתכות כבדות
• נוסחה כימית – Mn 

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של של מנגן

שימושים תעשייתיים: מנגן משמש כחומר גלם בתעשיית הפלדה והמתכות. השימוש במנגן משפר את החוזק והקשיות של המוצר. 
מקורות נוספים לפליטת מנגן לאוויר הם: תהליך כריית המנגן ומפעלי סוללות.

השפעות בריאותיות

מנגן הוא יסוד חיוני לבני האדם, לבעלי החיים, לצמחים וכן לבקטריות. בריכוזיו הטבעיים מנגן איננו רעיל וגם ריכוזים גבוהים של מנגן לא בהכרח יגרמו לתופעות לוואי.
מנגן נמצא בכל הרקמות האנושיות ומסופק לגוף האדם במזון.
חשיפה נשימתית של מנגן בריכוז של 10,000 מ"ג/מ"ק עלולה לפגוע בבריאות האדם ואף לגרום למוות.
חשיפה נשימתית כרונית של מנגן (בריכוז הנע בין 2 ל-5 מ"ג/מ"ק) עלולה לגרום לבעיות נשימה ולמנגניזם – הרעלת מנגן כרונית, הגורמת נזק למערכת העצבים המרכזית.

השפעה על הסביבה

חשיפה כרונית למנגן תגרום לרעילות אקוטית במערכת הימית, רוב הצמחים עמידים לחשיפה כרונית למנגן.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/manganese-compounds

מתאן – (Methane (CH4

• מספר CAS של מתאן – 74-82-8
• קבוצה כימית – גזי חממה
• נוסחה כימית – CH4

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של מתאן

מתאן הוא המרכיב העיקרי בגז הטבעי המשמש מקור בעירה טבעי אפשרי לחימום בתים ולתחנות כוח לייצור חשמל.
מקורות פליטה נוספים הם: סילוק והטמנה של פסולת, חקלאות, כריית פחם וייצור כימיקלים.

השפעות בריאותיות

ריכוזי מתאן רגילים באטמוספרה (כמות מזערית ביחס לגזים האחרים) אינם מסכנים את בריאות האדם.
חשיפה נשימתית לריכוזי מתאן גבוהים עלולה לפגוע במערכת העצבים.

השפעה על הסביבה

פעילות האדם גרמה לעלייה של 100% בריכוז המתאן באטמוספרה, בהשוואה לריכוזו לפני המהפכה התעשייתית. למרות שכמות המתאן באטמוספרה נמוכה מכמות הפחמן הדו-חמצני, השפעתו על ההתחממות הגלובלית רבה יותר.
מתאן, כחלק מקבוצת החומרים האורגניים הנדיפים (VOC), תורם ליצירת אוזון על פני הקרקע, העלול לפגוע בבעלי החיים ובאדם.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
http://prtr.ec.europa.eu/pgLibraryPollutants.aspx
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
 Overview of Greenhouse Gases ,United States Environmental Protection Agency – EPA
http://www.epa.gov/climatechange/ghgemissions/gases/co2.html
סקירה כללית של גזי חממה, מלאי פליטות אטמוספרי לאומי
 Overview of Greenhouse Gases, National Atmospheric Emission Inventory
 http://naei.defra.gov.uk/overview/ghg-overview

מתיל איזובוטיל קטון –
Methyl Isobutyl Ketone

• מספר CAS של מתיל איזובוטיל קטון – 108-10-1
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – C6H12O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של מתיל איזובוטיל קטון

מתיל איזובוטיל קטון משמש כממס בתהליכי ייצור צבע, גומי ותרופות, כחומר ניקוי יבש ובתעשיית העשרת האורניום.
מקורות תעשייתיים עיקריים לפליטת מתיל איזובוטיל קטון הם: ייצור כימיקלים, גומי, תרופות, מוליכים למחצה, צבע לכה וייצור מתיל איזובוטיל קטון.

השפעות בריאותיות

חשיפה למתיל איזובוטיל קטון אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה ובמגע עם העור.
חשיפה נשימתית קצרת טווח למתיל איזובוטיל קטון (לדוגמה בצביעה באזור מאוורר היטב) עלולה לגרום לגירויים בעיניים, באף ובפה וכן לפגוע במערכת העצבים, לגרום לכאבי ראש, לסחרחורות, להירדמות, לבחילה ולחוסר תחושה באצבעות הידיים והרגליים.
מתיל איזובוטיל קטון מוגדר כמזהם חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח למתיל איזובוטיל קטון עלולה לגרום לכוויות בעור, לאובדן הכרה ואף למוות.

השפעה על הסביבה

מתיל איזובוטיל קטון בעל זמן חיים קצר ועל כן סביר שיימצא בקרבת מקור הפליטה. במקרה של שפיכה על הקרקע עלול המזהם לחלחל ולהגיע אל מי התהום.
למתיל איזובוטיל קטון רעילות אקוטית נמוכה על החיים הימיים ורעילות גבוהה לציפורים.
• עד כה לא התגלתה רעילות כרונית ואקוטית על צמחים וקרקע.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/methyl-isobutyl-ketone
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

נ

נונילפנול אתוכסילט וחומרים דומים (חומרים פעילי שטח נוניוניים קשיי פירוק אחרים) – Nonylphenol ethoxylates (NP/NPEs) and related substances

• מספר CAS של נונילפנול אתוכסילט – 68081-86-7
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – C15H24O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של נונילפנול אתוכסילט

נונילפנול אתוכסילט משמש בעיקר בייצור חומרי ניקוי ודטרגנטים.
מקורות הפליטה האפשריים: תהליכי ייצור, העושים שימוש בנונילפנול אתוכסילט בתעשיית הפלסטיק והגומי, ייצור חומרי הדברה, תרופות ומוצרי קוסמטיקה, צבעים וייצור כימיקלים וממוצרים המכילים נונילפנול אתוכסילט.

השפעות בריאותיות

חשיפה לנונילפנול אתוכסילט אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה ובמגע.
חשיפה לריכוזים אופייניים של נונילפנול אתוכסילט איננה פוגעת בבני האדם.
קיימות הוכחות מועטות לגבי השפעת נונילפנול על בני אדם.
חשיפה לריכוזים גבוהים של נונילפנול אתוכסילט עלולה לעורר גירוי בריאות, במערכת העיכול, בעור ובעיניים ולפגוע בפוריות.

השפעה על הסביבה

נונילפנול אתוכסילט רעיל מאוד לחיות הבר ולבעלי החיים בים.
נונילפנול אתוכסילט מתפרק בסביבה. נונילפנול הוא מזהם רעיל ביותר בעל עמידות גבוהה ביותר בסביבה. על כן, ניתן לזהותו במרחק גדול ממקום הפליטה.
נונילפנול מצטבר ברקמות החיות של בעלי החיים הימיים והציפורים.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=154
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Rgister, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Other-organic substances/Nonylphenol
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

נחושת בכל תרכובותיה (מחושבת כנחושת) – Copper and Compounds (as Cu)

• מספר CAS של נחושת – 7440-50-8
• קבוצה כימית – מתכות כבדות
• נוסחה כימית – Cu

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של נחושת

נחושת משמשת למגוון יישומים שונים בתעשייה, ביניהם: ייצור רכיבים אלקטרוניים, כימיקלים ותרופות.
המקורות התעשייתיים העיקריים הגורמים לפליטת נחושת: זיקוק דלק, כרייה וייצור מתכות, ייצור כימיקלים, מלט וסיד, נייר, זכוכית וקרמיקה, ייצור חומרי בנייה ממתכות, ייצור טקסטיל, מוצרי מזון ועוד.
מקור נוסף העלול לגרום לפליטת נחושת הם אביזרי צנרת, אספקת מים וצינורות ביוב וניקוז, העשויים מסגסוגות המכילות נחושת.

השפעות בריאותיות

חשיפה לנחושת אפשרית דרך דרכי הנשימה או בבליעה.
נחושת היא מרכיב חיוני לבריאות האדם.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של נחושת עלולה לגרום לגירוי בעיניים, באף, בדרכי הנשימה ובפה, לבחילות, להקאות ולשלשולים.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים מאוד של נחושת עלולה לגרום לפגיעה בכבד ובכליות ואף למוות.

השפעה על הסביבה

נחושת היא מרכיב חיוני לבעלי החיים ולצמחים.
ליוני נחושת רעילות אקוטית וכרונית לחיים הימיים. רעילות הנחושת עולה כתלות בירידה בריכוז החמצן המומס ובקשיות המים. נחושת מצטברת ברקמות הדגים.
יוני נחושת יוצרים קומפלקסים עם הקרקע ובכך מקטינים בצורה משמעותית את רעילותם.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/copper-and-compounds

ניטרוס אוקסיד – Nitrous Oxide (N2O)

• מספר CAS של ניטרוס אוקסיד – 10024-97-2
• קבוצה כימית – גזי חממה
• נוסחה כימית – N2O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של ניטרוס אוקסיד

ניטרוס אוקסיד משמש מחמצן בתהליכי ייצור ניילון וחומצה ניטרית.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת ניטרוס אוקסיד הם הייצור והשימוש בחומרי דישון ותהליכי שריפה. 
המקור הטבעי העיקרי לפליטת ניטרוס אוקסיד הוא הפעילות הביולוגית של חיידקי ניטריפיקציה ודה-ניטריפיקציה.

השפעות בריאותיות

ניטרוס אוקסיד חשוד כחומר טרטוגני ועלול לסכן עוברים.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזים נמוכים של ניטרוס אוקסיד עלולה לפגוע במערכת העצבים.

השפעה על הסביבה

ניטרוס אוקסיד הוא אחד מששת גזי החממה ונחשב לאחד מגורמי הידלדלות שכבת האוזון. למרות הכמות הקטנה, יחסית, של החומר הנפלט לאטמוספרה, רבה השפעתו לטווח הארוך עקב זמן החיים הארוך של החומר ועמידותו הגבוהה.  

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

ניקל בכל תרכובותיו –
(Nickel and Compounds (as Ni

• מספר CAS של ניקל – 7440-02-0
• קבוצה כימית – מתכות כבדות
• נוסחה כימית – Ni

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של ניקל

השימוש הנפוץ ביותר בניקל בתעשייה הוא ייצור סגסוגות ניקל. תרכובות ניקל משמשות כזרזים בתעשיות שונות, בייצור טקסטיל (ניקל אצטט), כזרז להרחקת תרכובות אורגניות משפכים וממי שתייה (ניקל קרבונט), בייצור סוללות (ניקל הידרוקסיד) וכאלקטרודות לתאי דלק (ניקל אוקסיד).
מקורות תעשייתיים לפליטת ניקל לאטמוספרה הם: שריפת פחם ודלקים (נפט וגז טבעי), תהליכי כרייה וזיקוק, ייצור פלדה ותהליכי גלוון, ייצור סגסוגות ניקל ושריפת פסולת עירונית.

השפעות בריאותיות

חשיפה לניקל מתרחשת דרך דרכי הנשימה, במגע או בבליעה.
חלק מהאוכלוסייה אלרגי למגע עם ניקל. התופעה מחמירה לאחר החשיפה הראשונה וגורמת לפריחה בעור ולתגובה אלרגית בבליעת כמויות מזעריות של ניקל במזון. מיעוט האוכלוסייה הרגיש לניקל עלול לסבול מאסטמה של העור כתוצאה ממגע עם ניקל.
חשיפה לתרכובות ניקל עלולה לגרום לכוויה, לאדמומיות בעור ולעקצוץ בידיים.
שתיית ריכוזים גבוהים של ניקל עלולה לגרום לכאבי בטן ולפגיעה בכליות.
חשיפה נשימתית קצרת טווח לניקל עלולה לגרום לגירוי בעיניים, באף ובגרון.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של ניקל לאורך זמן עלולה לגרום לפגיעה בריאות, לברונכיטיס, לפגיעה ברירית האף ואף לסרטן.

השפעה על הסביבה

הניקל ותרכובותיו בעלי השפעה אקוטית ורעילות כרונית לחיים הימיים כתלות בקשיות המים – ככל שהמים בעלי קשיות נמוכה הרעילות גבוהה.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/nickel-compounds
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

נפתלן – Naphthalene

• מספר CAS של נפתלן – 91-20-3
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – C10H8

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של נפתלן

נפתלן משמש בעיקר לייצור כדורי נפטלין, חומרי הדברה וצבע.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת נפתלן: שריפת דלקים, ייצור כימיקלים, חומרי הדברה וצבע.

השפעות בריאותיות

חשיפה לנפתלן אפשרית דרך דרכי הנשימה, במגע או בבליעה.
מגע עם נפתלן עלול לעורר גירוי בעור.
חשיפה נשימתית לריכוזי נפתלן אופייניים באוויר אינה פוגעת בבני האדם.
חשיפה נשימתית לריכוזי נפתלן גבוהים עלולה לגרום לגירוי בעיניים, כאב ראש, בחילה, אובדן תאבון, חוסר מנוחה ואף לאובדן הכרה. חשיפה ארוכת טווח עלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים.
נפתלן מוגדר כמסרטן סביר.

השפעה על הסביבה

לנפתלן הנפלט לסביבה זמן חיים קצר והוא מתרפק במהירות.
בפליטה לאטמוספרה, נפתלן מתפרק ע"י לחות וקרינת השמש בתוך ימים ספורים. נפתלן איננו נקשר לקרקע ועלול לחלחל למי התהום. במים מפורק החומר ע"י בקטריות.
חשיפה לריכוזי נפתלן גבוהים רעילה לכלל בעלי החיים ולחיים הימיים בפרט.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Enviormental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=152
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

נתרן – Sodium

• מספר CAS של נתרן – 7440-23-5
• קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
• נוסחה כימית – Na

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של נתרן

המקורות התעשייתיים לפליטת נתרן: תהליכי ייצור צבע, ניילון, תרופות וייצור וזיקוק מתכות.
תרכובות נתרן משמשות בתעשיית הזכוכית, המתכת, הנייר והסבון.

השפעות בריאותיות

חשיפה לנתרן נעשית במי שתייה.
מי שתייה המכילים יוני נתרן אינם סכנה לבריאות האדם. מעל לריכוז של 200 מ"ג/ליטר עלול לחול שינוי בטעם המים.

השפעה על הסביבה

נתרן משתחרר לסביבה בשפכי מפעלים המועברים למכון הטיהור העירוני של מי שפכים או מוזרמים לים.
ריכוז גבוה של יוני נתרן (ביחס לכלל המלחים המומסים) בקולחים המשמשים להשקיה עלול לגרום לפיזור הקרקע ולהשפיע על המוליכות ההידראולית ועל היכולת של המים והאוויר לחדור אל תוך הקרקע. פגיעה בצמחייה ובגידולים החקלאיים תתרחש כאשר מצטמצם כושר החדירה של המים והאוויר עד כדי כך שלא נותרים מים זמינים בקרקע, או כאשר המוליכות ההידראולית נמוכה עד כדי כך שאי אפשר להוליך מים לשורשי הצמחים.

מקור המידע

 Klemm, A., Hartmann, G. and Lange, L. 2000. Sodium and Sodium Alloys. Ullmann's Encyclopedia of Industrial Chemistry
Halliwell A. D. J., Barlow K. M., and Nash D. M.,2001, A review of the effects of wastewater sodium on soil physical properties and their implications for irrigation systems, Aust. J. Soil Res., 2001, 39, 1259-1267
מסמך הנחיות לאיכות מי שתייה, ארגון הבריאות העולמי
Guidelines for Drinking Water Quality, fourth edition, World Health Organization
http://www.who.int/topics/drinking_water

ס

סטירן – Styrene

• מספר CAS של סטירן – 100-42-5
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – C8H8

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של סטירן

המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת סטירן: תהליכי ייצור סטירן, ייצור גומי, פלסטיק ושרפים לחילוף יונים.
מקורות נוספים לפליטת סטירן: כוסות שתייה מקלקר ועשן סיגריות.
רמות נמוכות של סטירן מצויות באופן טבעי במגוון רחב של מזונות, כגון פירות, ירקות, אגוזים, משקאות, ובשרים.

השפעות בריאותיות

חשיפה לסטירן אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה או במגע.
חשיפה לסטירן עלולה לפגוע במערכת העצבים והנשימה, לגרום לדיכאון, לבעיות בריכוז, לחולשה בשרירים, לעייפות, לחוסר יציבות ולבחילה.
חשיפה לסטירן עלולה לעורר גירוי באף בגרון ובעיניים, ואף לגרום לפגיעות חמורות בראייה.
סטירן מוגדר כגורם אפשרי למחלת הסרטן, טרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

סטירן נפלט לאטמוספרה, למים ולקרקעות מזוהמות.
סטירן רעיל באורח מתון לאורגניזמים החיים במים.
סטירן הוא חלק מקבוצת התרכובות האורגניות הנדיפות (VOC) ותורם ליצירת ערפיח פוטוכימי.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
  National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/styrene-ethenylbenzene
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

סלניום בכל תרכובותיו –
Selenium and Compounds

• מספר CAS של סליום – 7782-49-2
• קבוצה כימית – מתכות כבדות
• נוסחה כימית – Se

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של סלניום

תרכובות סלניום נפלטות לאוויר ולמים בגז הפליטה ובאפר הפחם בתהליך שריפת פחם ודלקים בתחנות כוח, בתהליכי התכת מתכות (נחושת, עופרת ואבץ), בתהליכי ייצור זכוכית וקרמיקה ובתהליך ייצור חומצה גופרתית.
מקור טבעי לסלניום הוא הקרקע הסמוכה להרי געש ופחם.

השפעות בריאותיות

חשיפה לסלניום נגרמת בנשימה או בליעה.
ההשפעה הבריאותית בחשיפה לסלניום תלויה בריכוז המזהם, משך החשיפה, סוג התרכובת ומצבו הבריאותי של הנחשף.
חשיפה נשימתית כרונית לריכוזים גבוהים של סלניום (נפוץ בעיקר במקומות עבודה עם סלניום) עלולה לגרום לכאבי ראש, סחרחורת, עייפות, גירוי בעיניים, באף ובפה, הצטברות נוזלים בריאות וברונכיטיס.
תרכובת סלניום הבאה במגע עם העור עלולה לגרום לפריחה ולכאבים. 

השפעה על הסביבה

סלניום מועבר לסביבה כחלקיקים או כחומר מומס במים.
תרכובות סלניום הן רעילות ברמה בינונית לציפורים וברמה אקוטית לשאר בעלי החיים.
סלניום לא חיוני לצמחים, אולם צמחים רבים אינם נפגעים מעודף סלניום.
אכילת צמחים המכילים כמויות גבוהות של סלניום עלולה לפגוע בבעלי חיים (בעיקר בקר) ולגרום למחלות הכרוכות בבעיות ראייה, אובדן שיער, שחיקה של המפרקים, אנמיה ופגיעה בלב ובכליות.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government 
http://www.npi.gov.au/resource/selenium-compounds

ע

עופרת בכל תרכובותיה (מחושב כעופרת) – Lead and compounds (as Pb)

• מספר CAS של עופרת – 7439-72-1
• קבוצה כימית – מתכות כבדות
• נוסחה כימית – Pb

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של עופרת

עופרת משמשת בייצור בטריות, מתכות ומוצרי הגנה נגד קרני רנטגן.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת עופרת: כרייה וייצור מתכות, מלט וסיד, פחם ודלק, מוצרים קרמיים, נייר, זכוכית וקרמיקה, טקסטיל, מוצרי מזון ועוד.
מקור נוסף העלול לגרום לפליטת עופרת הוא אביזרי צנרת, אספקת מים וצינורות ביוב וניקוז העשויים סגסוגות המכילות עופרת. 

השפעות בריאותיות

חשיפה לעופרת אפשרית דרך דרכי הנשימה או בבליעה.
חשיפה לריכוזי עופרת נמוכים עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, לאנמיה, לכאבי בטן ואף לשיתוק.
חשיפה לריכוזים גבוהים של עופרת עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובמוח ואף למוות.
עופרת היא מזהם המוכר כמסרטן סביר בבני האדם, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

עופרת מצויה בסביבה באופן טבעי.
העופרת עצמה איננה מתפרקת, אך תרכובותיה מתפרקות באור השמש ומתמוססות במים. עופרת בדרך כלל נספחת לחלקיקי הקרקע וחדירתה למי התהום תלויה בסוג הקרקע ובסוג תרכובת העופרת.
עופרת מצטברת ברקמות בעלי חיים ועלולה לגרום לפגיעה בהם כשם שהיא פוגעת בבני האדם.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/lead-compounds
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

פ

פורמאלדהיד – Formaldehyde

• מספר CAS של פורמאלדהיד – 50-00-0
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – CH2O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פורמאלדהיד

המקורות התעשייתים העיקריים לפליטת פורמלדהיד: ייצור שרפים לחילופי יונים וחומרים פלסטיים, כרייה, תעשיית עץ ונייר, תעשיית הדבקים, טקסטיל ומגוון מוצרי צריכה.
שריפת דלקים בדוודים ותנורים גורמת גם היא לפליטת פורמאלדהיד.

השפעות בריאותיות

חשיפה לפורמאלדהיד אפשרית דרך דרכי הנשימה, דרך מזון ושתייה ובמגע.
חשיפה נשימתית לכמויות קטנות של פורמלדהיד עלולה לעורר גירוי בעיניים, באף ובגרון ולגרום לאלרגיות המשפיעות על העור והריאות.
חשיפה נשימתית לריכוזי פורמלדהיד גבוהים עלולה לגרום להצטברות נוזלים בריאות, עיוותים בלתי הפיכים בעור ובעיניים, אלרגיה בדרכי הנשימה ואף למוות.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח עלולה לגרום לברונכיטיס ולקוצר נשימה.
פורמאלדהיד מוגדר כחומר מסרטן.

השפעה על הסביבה

באוויר פורמאלדהיד מתפרק במהירות (בתוך 24 שעות) לחומצה פורמית ולפחמן חד חמצני. במים מתמוסס הפורמאלדהיד בקלות ומתפרק.
חשיפה כרונית לפורמלדהיד עלולה לגרום לקיצור תוחלת החיים, לפגיעה בפוריות ולשינויי התנהגות ומראה בבעלי חיים. פורמאלדהיד אינו מצטבר ברקמות החיות.
פורמאלדהיד רעיל מאוד לחיים הימיים.
פורמאלדהיד עלול לגרום לסרטן בחולדות, ציפורים ובעלי חיים יבשתיים.
לא קיים מידע מספק לגבי השפעת פורמאלדהיד על צמחים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/formaldehyde-methyl-aldehyde
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים – Polycyclic aromatic hydrocarbons (PAHs)

• מספר CAS של פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים

פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים נוצרים כתוצאה משריפה לא מלאה של פחם, שמן, דלק, טבק, עץ, פסולת וחומרים אורגניים אחרים.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים לאטמוספרה: זיקוק נפט ותחנות כוח, העושות שימוש בדלק פוסילי.
המקורות התעשייתיים הנוספים: ייצור ביטומן ואספלט, עיבוד עץ, ייצור אלומיניום וייצור מכונות תעשייתיות.

השפעות בריאותיות

חשיפה לפחמימנים ארומטיים טבעתיים אפשרית דרך דרכי הנשימה, במגע או בבליעה.
חשיפה בנשימה עלולה לעורר גירוי בעיניים באף, בפה ובסִמפונות.
מגע בעור עלול לעורר גירוי בעור ואלרגיה.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של פחמימנים רב-טבעתיים עלולה לגרום לכאב ראש, בחילה, פגיעה בכדוריות הדם האדומות, פגיעה בכבד ובכליות ואף למוות.
חלק מהחומרים בקבוצה  הזאת סווגו כחומרים סבירים לעורר את מחלת הסרטן או כמסרטנים.

השפעה על הסביבה

פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים נפלטים כגז או בתוך חלקיקי אבק מרחפים, שוקעים לתחתיות נהרות ונחלים ומחלחלים למי התהום.
פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים מצטברים ברקמות החיות, הם רעילים ברמה אקוטית נמוכה וברמה כרונית בינונית לחיים הימיים ולציפורים.
לא קיים מידע על השפעת החשיפה לפחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים על בעלי חיים ביבשה.
חלק מהחומרים בקבוצה הזאת עלולים לגרום לפגיעה בחקלאות ובצמחי נוי.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/polycyclic-aromatic-hydrocarbons
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

פחמימנים הלוגניים מומסים (מחושב כ-DOX) – Dissolved organic Halogens (DOX)

• מספר CAS של פחמימנים הלוגניים מומסים – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
• נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמימנים הלוגניים מומסים

פחמימנים הלוגניים מומסים הם תרכובות אורגניות המכילות כלור, יוד או ברום.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת פחמימנים הלוגניים מומסים לשפכים: שפכי תהליך ייצור נייר, מפעלים כימיים, טיפול שטח במתכות, ייצור טקסטיל, ניקוי יבש ומתקני טיפול בשפכים.
פחמימנים הלוגניים מומסים נפלטים גם מבריכות שחייה, מקירור מים ובמכבסות.

השפעות בריאותיות

פחמימנים הלוגניים מומסים היא קבוצת חומרים גדולה ומגוונת. לכן, ההשפעות הבריאותיות כתוצאה מחשיפה לפחמימנים הלוגניים מומסים משתנות בהתאם לחומרים הספציפיים.
לא נמצא קשר ישיר בין עלייה בריכוז פחממנים הלוגניים מומסים והרעלה לאדם.

השפעה על הסביבה

חלק מהפחמימנים ההלוגניים המומסים רעילים במידה מועטה לחיים הימיים ורובם עלולים להצטבר ברקמות בעלי חיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Chlorinated-organic substances/Halogenated-organic-compounds/
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

פחמן אורגני כללי (מחושב כפחמן כללי או כצריכת חמצן כימית צח"כ/3)
– Total organic carbon (TOC) (as total Cor COD/3)

פחמן אורגני כללי הוא שם כולל לקבוצת תרכובות אורגניות, המכילות חומרים אורגניים מומסים במים. מקורותיו העיקריים של מזהם זה הם תהליכים תעשייתיים כגון: ייצור מזון ומשקאות, ייצור חומרים אורגניים, תהילכי טיפול בשפכים ועוד.

• מספר CAS של פחמן אורגני כללי – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמן אורגני כללי

פחמן אורגני כללי (TOC) הוא קבוצה רחבה של תרכובות המכילות חומרים אורגניים מומסים במים.

המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת פחמן אורגני כללי לשפכים הם תהליכי ייצור חומרים אורגניים, ייצור מזון ומשקאות, תהליכי טיפול בשפכים ותשטיפים מאתרי טיפול או הטמנת פסולת. 

השפעות בריאותיות

פחמן אורגני כללי (TOC) הוא אינדיקטור כללי לאיכות המים והשפכים ומשמש לקביעת כמויות החומר האורגני במים. מכיוון שקבוצת הפחמן האורגני הכללי (TOC) היא קבוצה של חומרים אורגניים רבים, ההשפעות הבריאותיות תלויות במזהם הספציפי מתוך הקבוצה.

השפעה על הסביבה

תהליך פירוק הפחמן האורגני הכללי על ידי מיקרו-אורגניזמים צורך חמצן בריכוזים גבוהים. ככל שריכוז הפחמן האורגני הכללי גבוה יותר, נצרך חמצן בכמויות גבוהות יותר עד כדי אפשרות לפגיעה בחיים הימיים.

ריכוז פחמן אורגני כללי נמוך מעודד גידול של בקטריות אנאירוביות (שאינן צורכות חמצן), המייצרות מלחי גופרית הרעילים לכל החיים הימיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=166 

פחמן דו-חמצני – Carbon Dioxide

• מספר CAS של פחמן דו-חמצני – 124-38-9
• קבוצה כימית – גזי חממה
• נוסחה כימית – CO2

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמן דו-חמצני

המקור התעשייתי העיקרי לפליטת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה הוא תהליכי שריפת דלק מחומרי בעירה שונים – פחם, שמן וגז טבעי.
המקורות התעשייתיים הנוספים לפליטת פחמן דו-חמצני: ייצור מלט, מתכות וכימיקלים.
כלי תחבורה (כלי רכב, מטוסים, רכבות ואוניות) הם מקור נוסף ורב-משמעות לפליטת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה.

השפעות בריאותיות

חשיפה בנשימה לריכוזים רגילים של פחמן דו-חמצני באטמוספרה (0.038% באוויר) אינה מסוכנת לאדם.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים (מעל 1% באוויר) עלולה לגרום לעייפות, סחרחורות, לכאב ראש ואף לאובדן הכרה ולמוות.

השפעה על הסביבה

במעגל מחזור הפחמן הטבעי בכדור הארץ, נוצר פחמן דו-חמצני ונקלט באטמוספרה, במאגרי המים ובקרקע ע"י מיקרואורגניזמים, צמחים ובעלי חיים. תוספת לכמות הפחמן הדו-חמצני הנפלטת ע"י מקורות תעשייתיים ואחרים גורמת לעליית ריכוז הגז באטמוספרה וליצירת אפקט החממה.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית
Overview of Greenhouse Gases, United States Environmental Protection Agency
http://www.epa.gov/climatechange/ghgemissions/gases/co2.html

פחמן חד חמצני – Carbon monoxide (CO)

• מספר CAS של פחמן חד חמצני – 630-08-0
• קבוצה כימית – גזים אחרים
• נוסחה כימית – CO

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמן חד חמצני

פליטת פחמן חד חמצני מתרחשת ברובה כתוצאה מתהליכי בעירה לא שלמה של גז טבעי ופחם. הפעילויות התעשייתיות העיקריות התורמות לפליטת פחמן חד חמצני הן: עיבוד מתכות, יצור חשמל, כריית מתכות ופחם, ייצור מזון, הפקת גז ונפט, ייצור כימיקלים, ייצור מלט וסיד, ייצור טיח ובטון, ייצור וזיקוק של נפט.
 מקורות נוספים לפליטת פחמן חד חמצני:
מקורות אנושיים – תחבורה (כלי רכב, מטוסים, אניות), ציוד בנייה, חימום ביתי, סיגריות.
מקורות טבעיים – הרי געש, שריפת יערות, ברקים.

השפעות בריאותיות

חשיפה לפחמן חד חמצני מתרחשת בשאיפת המזהם לדרכי הנשימה, העובר מן הריאות אל מערכת הדם.
ריכוז הפחמן החד חמצני הקיים באופן טבעי באטמוספרה אינו מסוכן לבריאות האדם. חשיפה לריכוזים גבוהים מאד של פחמן חד חמצני צפויה במקרים קיצוניים בלבד.
חשיפה נשימתית ממוקדת וארוכה של ריכוזים נמוכים של פחמן חד חמצני (200 ppm) עלולה לגרום לכאבי ראש, סחרחורת ועייפות.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של פחמן חד חמצני (400 ppm) עלולה לגרום להפרעות נפשיות, לקשיי זיכרון וריכוז, לעייפות, להזיות, להתמוטטות, לאובדן הכרה ואף למוות.
חשיפה לריכוזים גבוהים בצורה קיצונית של פחמן חד חמצני מקטינה את היכולת של תאי הדם האדומים לשאת חמצן, תהליך הגורם לקשיי נשימה, התמוטטות, אובדן הכרה ואף מוות.
חשיפה ארוכת טווח לפחמן חד חמצני עלולה לגרום לבעיות בלב ולנזק למערכת העצבים.
חשיפה של נשים בהריון לפחמן חד חמצני עלולה לגרום ללידת תינוקות במשקל נמוך ולבעיות מולדות נוספות.

השפעה על הסביבה

השפעת פחמן חד חמצני על בעלי חיים דומה להשפעתו על בני האדם.
פחמן חד חמצני יכול להפוך באטמוספרה לפחמן דו-חמצני, שהוא גז חממה.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/carbon-monoxide-0

פחמן טטרה כלורי (טטראכלורומתאן) – Carbon tetrachloride (Tetrachloromethane-TCM/CTC)

• מספר CAS של פחמן טטרה כלורי – 56-23-5
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
• נוסחה כימית – CCl4

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמן טטרה כלורי

פחמן טטרה כלורי שימש בעבר כגז במערכות קירור ותרסיסים, בניקוי יבש, כמסיר שומנים וכחומר הדברה.
כיום משמש פחמן טטרה כלורי כחומר גלם בתהליכי ייצור כימיקלים ותוספי דלק בלבד.
המקורות העיקריים לפליטת פחמן טטרה כלורי: שפכי תעשייה ואתרי הטמנה לפסולת שהחומר הוטמן בהם בעבר.

השפעות בריאותיות

חשיפה לפחמן טטרה כלורי אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה ובמגע.
הריכוזים האופייניים של פחמן טטרה כלורי באוויר אינם מהווים סכנה לבריאות האדם.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של פחמן טטרה כלורי עלולה לגרום נזק לכבד, לכליות, לריאות, למערכת העצבים המרכזית ואף לאובדן הכרה ולמוות.
פחמן טטרה כלורי מוגדר כגורם אפשרי למחלת הסרטן, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

פחמן טטרה כלורי נפלט לאטמוספרה ולמים ואינו נספח לקרקע. משך ההתפרקות במים, תלוי בתנאים הסביבתיים, הוא כשנה.
פחמן טטרה כלורי הוא חלק מקבוצת התרכובות האורגניות הנדיפות (VOC), העלולות ליצור אוזון בגובה הקרקע וערפיח פוטוכימי.
פחמן טטרה כלורי עמיד מאד בשכבת האטמוספרה התחתונה וזמן החיים שלו הוא 30-50 שנה. באטמוספרה העליונה הוא מתפרק ויוצר כלור, הפוגע בשכבת האוזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=29
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Chlorinated-organic-substances/Tetrachloromethane
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

פחמנים הידרוכלורופלואורים – Hydrochlorofluorocarbons (HCFCs)

• מספר CAS של פחמנים הידרוכלורופלואורים – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – גזים אחרים
• נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמנים הידרוכלורופלואורים

השימוש העיקרי בפחמנים הידרוכלורופלוארים נעשה בתהליך ייצור חומרים מוקצפים ובמתקני קירור.
המקור התעשייתי העיקרי לפליטת פחמנים הידרוכלורופלואורים הוא דליפת גז ממתקני קירור, מזגנים ומקפיאים.

השפעות בריאותיות

חשיפה נשימתית לגזי פחמנים הידרוכלורופלואורים בריכוזי רקע נמוכים איננה פוגעת בבני האדם.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של פחמנים הידרוכלורופלואורים עלולה לעורר גירוי בעיניים, לגרום לכאב ראש, בחילות, פגיעה במערכת העצבים המרכזית והפרעות בקצב הלב.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לפחמנים הידרוכלורופלואורים עלולה לגרום לפגיעה בכבד.

השפעה על הסביבה

שימוש בקבוצת הגזים פחמנים הידרוכלורופלואורים נעשה על מנת לצמצם את הפגיעה באוזון כתוצאה משימוש בגזי פחמנים כלורופלואורים (CFCs).
קבוצה זו נמנית עם קבוצת התרכובות האורגניות הנדיפות (VOC), העלולות להגביר את היווצרות האוזון בגובה הקרקע. בנוסף, יש לקבוצה הזאת השפעה סביבתית על השינויים האקלימיים.
פוטנציאל החימום הגלובלי (GWP – Global Warming Potential) שלה גבוה פי 100-2,000 מפחמן דו-חמצני.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Other-gases/Hydrochlorofluorocarbons/
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Class II Ozone-depleting Substances, U.S Environmental Protection Agency

פחמנים הידרופלואורים –
Hydrofluorocarbons (HFCs)

• מספר CAS של פחמנים הידרופלואורים – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – גזי חממה
• נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמנים הידרופלואורים

השימוש העיקרי בפחמנים הידרופלוארים הוא בתהליך ייצור חומרים מוקצפים ובמתקני קירור.
המקור התעשייתי העיקרי לפליטת פחמנים הידרופלואורים הוא דליפת גז ממתקני קירור, מזגנים ומקפיאים.

השפעות בריאותיות

חשיפה נשימתית לגזי פחמנים הידרופלוארים בריכוזים אופיינים באוויר איננה פוגעת בבני האדם.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של פחמנים הידרופלוארים עלולה לעורר גירוי בעיניים, באף ובפה.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים מאוד של פחמנים הידרופלואורים עלולה לגרום לבעיות במערכת העצבים, כאב ראש, קוצר נשימה, הפרעה בקצב הלב ואף למוות.

השפעה על הסביבה

פחמנים הידרופלואורים נמנים עם גזי החממה ומשפיעים על שינויי האקלים.
פוטנציאל החימום הגלובלי (GWP – Global Warming Potential) שלהם גבוה פי 100-14,000 מפחמן דו-חמצני .
פחמנים הידרופלואורים הם גזים יציבים ועמידים, הממשיכים להתקיים מאות שנים בסביבה.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Greenhouse-gases/Hydrofluorocarbons
רשימת גזי החממה והמדד היחסי לפוטנציאל ההתחממות הגלובלית, המשרד להגנת הסביבה

פחמנים כלורופלואורים -Chlorofluorocarbons (CFCs)

• מספר CAS של פחמנים כלורופלואורים – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – גזים אחרים
• נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמנים כלורופלואורים

פחמנים כלורופלואורים לא קיימים בסביבה בצורה טבעית.
פחמנים כלורופלואורים שימשו בעבר כגזים במערכות קירור ובתרסיסים ונאסרו לשימוש במרבית העולם בעקבות החתימה על פרוטוקול מונטריאול, עקב תרומתם לפגיעה בשכבת האוזון.
המקורות התעשייתיים האפשריים לפליטת פחמנים כלורופלואורים: דליפות במתקני קירור, ייצור פחמנים כלורופלואורים ושימוש בהם בתעשייה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לפחמנים כלורופלואורים אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה או במגע.
חשיפה לריכוזי פחמנים כלורופלואורים בריכוזים האופייניים באוויר אינה מהווה סיכון לבריאות האדם.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים של פחמנים כלורופלואורים עלולה לפגוע במערכת העצבים, בריאות, בלב, בכליות ובכבד.
חשיפה בנשימה לריכוזים גבוהים מאוד של פחמנים כלורופלואורים עלולה אף לגרום למוות.
בליעת פחמנים כלורופלואורים עלולה לגרום לבחילות ולשלשולים.
מגע עם פחמנים כלורופלואורים עלול לעורר גירוי בעור ואסטמה.

השפעה על הסביבה

פחמנים כלורופלואורים הם חלק מקבוצת תהרכובות האורגניות הנדיפות (VOC), העלולות ליצור אוזון בגובה הקרקע וערפיח פוטוכימי.
פחמנים כלורופלואורים הם גזים יציבים ועמידים, המשפיעים על שינוי האקלים. השפעתם על התחממות כדור הארץ (GWP – Global Warming Potential) גבוהה פי 4,000-10,000 מהשפעת פחמן דו-חמצני.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=114
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות השבדי
 Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Other-gases/Chlorofluorocarbons
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Class II Ozone-Depleting Substances, U.S Environmental Protection Agency

פחמנים רב-פלואורים –
Perfluorocarbons (PFCs)

• מספר CAS של פחמנים רב-פלואורים – קבוצת חומרים
• קבוצה כימית – גזי חממה
• נוסחה כימית – לא רלוונטי

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פחמנים רב-פלואורים

פחמנים רב-פלואורים משמשים בעיקר בתהליך ייצור מוליכים למחצה וכגז קירור.
מקורות הפליטה העיקריים: תהליכי ייצור מוליכים למחצה, ציוד קירור ותהליך ייצור האלומיניום.

השפעות בריאותיות

חשיפה לפחמנים רב-פלואורים אפשרית דרך דרכי הנשימה, בבליעה ובמגע.
חשיפה לריכוזי פחמנים רב-פלואורים אופייניים איננה פוגעת בבני האדם.
חשיפה נשימתית לריכוזי פחמנים רב-פלואורים גבוהים עלולה לגרום לפגיעה במוח ובלב.

השפעה על הסביבה

פחמנים רב-פלואורים נפלטים לסביבה בכמות מועטה. פחמנים רב-פלואורים נמנים עם קבוצת גזי החממה ומשפיעים על שינוי האקלים.
פוטנציאל החימום הגלובלי (GWP – Global Warming Potential) שלהם גבוה פי 700-1000 מפחמן דו-חמצני.
פחמנים רב-פלואורים הם גזים יציבים ועמידים, הנשארים מאות שנים בסביבה.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=126
מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Greenhouse-gases/Perfluorocarbons/
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

פלואור בכל תרכובותיו האנאורגניות (מחושב כמימן פלואורי) –
Fluorine and inorganic compounds (as HF)

• מספר CAS של של פלואור – 7782-41-4
• מספר CAS של חומצה הידרופלואורית – 7664-39-3
• קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
• נוסחה כימית של פלואור – F2
• נוסחה כימית של חומצה הידרופלואורית – HF

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פלואור

פלואור בתרכובותיו האנאורגניות משתחרר בצורה טבעית בעת התפרצות של הר געש.
מימן פלואורי HF משמש לייצור אלומיניום, פחמנים כלורופלואורים ומלחי פלואוריד.
פלואור בתרכובותיו האנאורגניות משמש בתהליכי ייצור מתכות, זכוכית, פלסטיק ועוד.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת פלואור אנאורגני לאטמוספרה: שריפת פחם בתחנות כוח, זיקוק נפט, ייצור מתכות, פלסטיק, טקסטיל, חומרי דישון וזכוכית.

השפעות בריאותיות

חשיפה לפלואור ותרכובותיו אפשרית דרך דרכי הנשימה, במגע, או בבליעה.
חשיפה נשימתית קצרה לריכוזים נמוכים של פלואור, או מימן פלואורי עלולה לעורר גירוי בעיניים, בעור ובדרכי הנשימה.
חשיפה קצרה בנשימה לריכוזים גבוהים של פלואור או מימן פלואורי עלולה לגרום להתכווצות שרירים, לפגיעה בריאות ובלב ואף למוות.
חשיפה ממושכת בנשימה לפלואור עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובכבד.
מגע עם חומצה הידרופלואורית עלול לגרום לכוויות בעור ולפגיעה בעיניים.

השפעה על הסביבה

מימן פלואורי נפלט לאטמוספרה בצורת חלקיקים ומתמוסס בעננים ובגשם ועלול לגרום ליצירת גשם חומצי.
חשיפה למימן פלואורי עלולה לגרום לכוויות בצמחים ובעלי חיים.
לא קיים מידע מספק לגבי השפעת פלואור ומימן פלואורי על החיים הימיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/fluoride-compounds-sources-emissions
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

פלואורידים (מחושב כפלואור כללי) – Fluorides (as total F)

• מספר CAS של פלואורידים – 1333-83-1 
• קבוצה כימית – חומרים אנאורגנים
• נוסחה כימית – F

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פלואורידים

יוני פלואוריד משמשים בתעשיית ייצור הזכוכית, הלבנים והקרמיקה. יוני הפלואוריד מוספים לעתים למי השתייה כדי להגן על השיניים.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת פלואוריד לשפכים: שפכי תהליך ייצור מתכות, עיבוד עפרות, ייצור דשנים, ייצור זכוכית, לבנים וקרמיקה ושפכי תעשיית השבבים.

השפעות בריאותיות

ריכוז הפלואוריד המקסימלי המותר במי השתייה בארץ הוא 1.7 מ"ג/ליטר.
שתיית מים בעלי ריכוז גבוה יותר של פלואוריד (3-6 מ"ג/ליטר) במשך תקופה ממושכת עלולה לגרום לבעיות בעצמות ובמפרקים, לבחילות, שלשולים ואף למוות.  

השפעה על הסביבה

פלואוריד נמצא בטבע בריכוזים שונים ובאופן כללי איננו מהווה מפגע לסביבה.
פלואוריד משתחרר לסביבה בשפכי מפעלים המועברים למכונים לטיהור השפכים ומשם נפלט בהזרמה להשקייה או לנחל.
ריכוז גבוה של יוני פלואוריד במי קולחים להשקייה עלול לגרום להצטברות פלואוריד בצמחים ובשרשרת המזון של בעלי החיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מסמך הנחיות לאיכות מי השתייה, ארגון הבריאות העולמי
Guidelines for Drinking Water Quality, Fourth Edition, World Health Organization
http://www.who.int/topics/drinking_water 
פלואורידים בשפכי תעשייה, אתר המשרד להגנת הסביבה
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Wastewater/IndustrialWastewater/PollutionComponents/Pages/Fluoride.aspx

פנולים (מחושב כפחמן כללי) –
Phenols (as total C)

• מספר CAS של פנולים – (עבור פנול בלבד 108-95-2)
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – (עבור פנול בלבד C6H7O)

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פנולים

פנולים משמשים בייצור כימיקלים ופולימרים, שרפים לחילופי יונים, סיבים סינטטיים ועוד.
המקורות התעשייתיים לפליטת פנולים: פסולת תהליך זיקוק הנפט, תהליכי ייצור כימיקלים, פולימרים וחומרי חיטוי, ייצור מוצרים סינטטיים ועיבוד עץ.
מקורות נוספים לפליטת פנולים: כלי תחבורה, עישון, מדורות ושריפת יערות.

השפעות בריאותיות

לפנולים נדיפות נמוכה. חשיפה לריכוזים הנמוכים האופייניים של פנולים באוויר אינה מהווה סכנה לבריאות האדם.
חשיפה קצרה בנשימה לריכוזים גבוהים של פנולים עלולה לעורר גירוי בעיניים, באף ובפה, לפגוע בכליות, בכבד, בריאות, בלב, במוח ובמערכת העצבים.
פנולים מוגדרים כמזהמים חשודים כטרטוגנים ועלולים לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

ריכוזי פנולים אופייניים באוויר אינם פוגעים בצמחים ובבעלי החיים.
חשיפה לריכוזים גבוהים של פנולים עלולה לגרום למוות של ציפורים, דגים ובעלי חיים.
חשיפה ממושכת לפנולים עלולה לקצר את תוחלת החיים, לעורר בעיות בפוריות ולגרום לשינוי התנהגות בבעלי החיים.
פנולים רעילים ברמה בינונית לחיים הימיים, מתוכם נחשבים הכלורופנולים רעילים במידה רבה יותר לחיים הימיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
  National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/phenol
מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=81
מרשם הפליטות השבדי
 Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Other-organic-substances/Phenols
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

פנטאברומודיפניל אתר – Pentabromodiphenyl ether

• מספר CASשל פנטאברומודיפניל אתר – 32534-81-9
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – C12H5Br5O

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פנטאברומודיפניל אתר

פנטאברומודיפניל אתר משמש כמעכב בעירה בפולימר פוליאוריתן, שנעשה בו שימוש בריהוט ובריפוד.
מקורות נוספים אפשריים לפליטת פנאטברומודיפניל אתר הם ייצור פלסטיק ודבקים.
השימוש בפנטאברומודיפניל אתר נאסר בישראל.

השפעות בריאותיות

חשיפה לריכוזים של פנטאברומודיפניל אתר עלולה לגרום לפגיעה בכבד, במערכת העצבים ובמערכות הורמונליות.

השפעה על הסביבה

פנטאברומודיפניל אתר בעל רעילות גבוהה לבעלי החיים בים.
פנטאברומודיפניל אתר נמנה עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), מזהמים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה, יש למזהמים אלה זמן חיים ארוך, יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=112
מרשם הפליטות השבדי
 Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Chlorinated-organic substances/Brominated-diphenylethers/
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Persistent Organic Pollutants: A Global Issue, A Global Response, United states Environmental Protection Agency
http://www.epa.gov/oia/toxics/pop.html

פנטאכלורובנזן – Pentachlorobenzene

• מספר CAS של פנטאכלורובנזן – 608-93-5
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
• נוסחה כימית – C6HC15

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פנטאכלורובנזן

פנטאכלורובנזן משמש כמעכב בעירה ובייצור קוטלי פטריות. השימוש בו בישראל נאסר.

השפעות בריאותיות

חשיפה קצרת טווח לריכוזים גבוהים של פנטאכלורובנזן עלולה לפגוע במערכת העצבים.
חשיפה ארוכת טווח לפנטאכלורבנזן עשויה לפגוע בכבד, בכליות וברקמות וכן עלולה לפגוע בפוריות. 

השפעה על הסביבה

פנטאכלורובנזן נמנה עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), חומרים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה, זמן החיים של המזהמים האלה ממושך, יש להם יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

פנטאכלורופנול –
(PCP) Pentachlorophenol

• מספר CAS של פנטאכלורופנול – 87-86-5
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
• נוסחה כימית – C6HCl50

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פנטאכלורלופנול

פנטאכלורופנול אינו קיים בצורה טבעית בסביבה.
פנטאכלורופנול משמש בעיקר כחומר משמר עץ וחומר הדברה בבנייה.
המקורות עיקריים לפליטת פנטאכלורופנול: עץ מטופל, בנייה, ייצור פנטאכלורופנול, אחסון והובלה של החומר והשימוש בו.

השפעות בריאותיות

חשיפה לרמות נמוכות של פנטאכלורופנול עלולה להתרחש בעת בליעה של מזון מזוהם (כגון דגים או מי שתייה). חשיפה לרמות גבוהות עלולה להתרחש תוך כדי עבודה עם החומר.
חשיפה קצרה לרמות גבוהות או חשיפה ממושכת טווח לרמות נמוכות עלולה לפגוע בכבד, בכליות, בדם, בריאות, במערכת העצבים, במערכת החיסון ובמערכת העיכול.
פנטאכלורופנול עלול לגרום למומים מולדים.

השפעה על הסביבה

פנטאכלורופנול רעיל מאוד לחיות בר והוא מצטבר בסביבה.

מקור המידע

מרשם הפליטות הסקוטי
Scottish Pollutant Release Inventory, Scottish Environmental Protection Agency
 http://apps.sepa.org.uk/spripa/Pages/SubstanceInformation.aspx?pid=78
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

פרפלואוראוקטניל גופריתי ופרפלואוראוקט סולפוניניל פלואורי –
Perfluorooctane sulfonate (PFOS) and Perfluorooctanesulfonyl fluoride (PFOS-F)

• מספר CAS של פרפלואוראוקטניל גופריתי (PFOS) – 1763-23-1
• מספר CAS של פרפלואוראוקט סולפוניניל פלואורי (PFOS-F) – 307-35-7
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית של פרפלואוראוקטניל גופריתי (PFOS) – C8HF17O3S
• נוסחה כימית של פרפלואוראוקט סולפוניניל פלואורי (PFOS-S) – C8F18O2S

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של פרפלואוראוקטניל גופריתי (PFOS) ופרפלואוראוקט סולפוניניל פלואורי (PFOS-F)

פרפלואוראוקטניל גופריתי (PFOS) ופרפלואוראוקט סולפוניניל פלואורי (PFOS-F) אינם קיימים בטבע בצורה טבעית והם מיוצרים לשימושים שונים.
המקורות האפשריים לפליטה: ייצור טקסטיל ועור, ייצור קצף לכיבוי אש, ציפוי מתכות, תעשיית הצילום, ייצור מוליכים למחצה, נייר ואריזות, תוספי ציפוי, מוצרי ניקוי וחומרי הדברה.

השפעות בריאותיות

החשיפה לפרפלואוראוקטניל גופריתי (PFOS) ופרפלואוראוקט סולפוניניל פלואורי (PFOS-F) אפשרית בבליעת מזון מזוהם ובנשימה.
בליעת פרפלואוראוקטניל גופריתי (PFOS) ופרפלואוראוקט סולפוניניל פלואורי (PFOS-F) גורמת להצטברות המזהם בכליות ובכבד.
חשיפה לפרפלואוראוקטניל גופריתי (PFOS) ופרפלואוראוקט סולפוניניל פלואורי (PFOS-F) עלולה לפגוע בחילוף החומרים של שומנים וחלבונים.
נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את השפעת המזהמים האלה על האדם.

השפעה על הסביבה

פרפלואוראוקטניל גופריתי (PFOS) ופרפלואוראוקט סולפוניניל פלואורי (PFOS-F) נמנים עם קבוצת המזהמים האורגניים העמידים (Persistent Organic Pollutant), מזהמים בעלי עמידות גבוהה מפני פירוק כימי, ביולוגי ופוטוכימי. עקב עמידותם הגבוהה, משך החיים של המזהמים האלה ממושך, יש להם יכולת גבוהה של תנועה ויכולת להצטבר ברקמות החיות ובשרשרת המזון.

מקור המידע

רשימת מזהמים, הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Emerging Contaminants – Perfluorooctane Sulfonate (PFOS) and Perfluorooctanoic Acid (PFOA) – United States Environmental Protection Agency, EPA
הסוכנות להגנת הסביבה, ארצות הברית
Persistent Organic Pollutants: A Global Issue, a Global Response, United States Environmental Protection Agency
http://www.epa.gov/oia/toxics/pop.html

צ

ציאנידים (מחושב כציאניד כללי) –
Cyanides (as total CN)

• מספר CAS של ציאניד – 57-12-5
• מספר CAS של מימן ציאניד – 74-90-8
• מספר CAS של נתרן ציאניד – 143-33-9
• מספר CAS של אשלגן ציאניד – 151-50-8
  מספר CAS של סידן ציאניד – 592-01-8
• קבוצה כימית – חומרים אנאורגניים
• נוסחה כימית של ציאניד – CN
• נוסחה כימית של מימן ציאנידי – HCN
• נוסחה כימית של נתרן ציאניד – NaCN
• נוסחה כימית של אשלגן ציאניד – KCN
• נוסחה כימית של סידן ציאניד – Ca(CN)2

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של ציאנידים:

מלחי ציאניד משמשים לציפוי אלקטרוכימי, תעשיית המתכת (מטלורגיה) וייצור חומרים אורגניים.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת ציאנידים: כריית מתכות, ייצור כימיקלים וחומרים אורגניים, ייצור ברזל ופלדה, ייצור טבק, פלסטיק ונייר, ציפוי מתכות וזיקוק נפט.
מקורות נוספים לפליטת ציאנידים: שימוש בחומרי הדברה, שריפת פסולת, מתקני צילום.

השפעות בריאותיות

חשיפה לציאניד אפשרית דרך דרכי הנשימה, במגע או בבליעה.
ריכוזים מאד נמוכים של ציאניד כוויטמין B12 חיוניים לבריאות האדם.
חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזי ציאניד נמוכים עלולה לגרום לקוצר נשימה, עוויתות ואף לאובדן הכרה.
חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזי ציאניד גבוהים עלולה לעורר גירוי בעיניים, באף ובפה, לגרום לכאב ראש, הלמות לב, קוצר נשימה, פגיעה במערכת העצבים המרכזית, מערכת הנשימה ומערכת הלב ואף למוות.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזי ציאניד נמוכים עלולה לגרום לחירשות, בעיות ראייה, אובדן שליטה בשרירים ופגיעה בבלוטת התריס.
ציאניד מוכר כמסרטן סביר.

השפעה על הסביבה

ציאניד משתחרר לאטמוספרה כגז או בחלקיקים קטנים השוקעים על פני הקרקע. רוב תרכובות הציאניד מסיסות במים ועלולות לחלחל למי התהום.
ציאניד רעיל בצורה אקוטית גבוהה לחיים הימיים, לציפורים ולבעלי חיים ביבשה. הוא רעיל בצורה כרונית גבוהה לחיים הימיים. ציאניד אינו מצטבר ברקמות החיות.
לא קיים מידע לגבי השפעת הרעילות הכרונית על בעלי חיים וצמחים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/cyanide-inorganic-compounds
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

ק

קדמיום בכל תרכובותיו (מחושב כקדמיום) – (Cadmium and compounds (as Cd

• מספר CAS של קדמיום – 7440-43-9
• מספר CAS של קדמיום כלוריד – 10108-64-2
• מספר CAS של תחמוצת קדמיום – 1306-19-0
• מספר CAS של קדמיום סולפיד – 1306-23-6
• קבוצה כימית – מתכות כבדות
• נוסחה כימית של קדמיום – Cd
• נוסחה כימית של קדמיום כלוריד – CdCl2
• נוסחה כימית של תחמוצת קדמיום – CdO
• נוסחה כימית של קדמיום סולפיד – CdS

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של קדמיום

תרכובות קדמיום משמשות בתהליך ציפוי מתכות, בייצור בטריות וכחומר מייצב בתעשיית הפולימרים.
קדמיום כלוריד משמש בתעשיית הצבע, בייצור רכיבים אלקטרוניים ובצילום.
תחמוצת קדמיום משמשת בייצור מוליכים למחצה ובייצור זכוכית וקרמיקה. קדמיום סולפיד משמש בייצור תאים פוטוכימיים.
המקורות העיקריים לפליטת קדמיום לאוויר: שריפת פחם ונפט ליצירת חשמל.
המקורות העיקריים לפליטת קדמיום לשפכים: תהליכי טיפול בעפרות אבץ, נחושת, עופרת וברזל, ציפויי מתכות, ייצור רכיבים אלקטרוניים, מוליכים למחצה ופולימרים.

השפעות בריאותיות

קדמיום (בעיקר תחמוצת קדמיום) מוכר כמזהם מסרטן לבני האדם, חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.
חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזי קדמיום נמוכים עלולה לגרום לפגיעה בכליות, להצטלקות הריאות, אנמיה, עייפות ואובדן חוש הריח.
חשיפה נשימתית קצרת טווח לריכוזי קדמיום גבוהים עלולה לגרום לבחילה, הקאה ושלשולים, להצטברות נוזלים בריאות, קוצר נשימה, כאב בחזה ואף למוות.

השפעה על הסביבה

רעילות קדמיום במים תלויה ברמת הקשיות: ככל שגוברת קשיות המים, פוחתת הרעילות.
קדמיום רעיל בצורה אקוטית וכרונית ברמה גבוהה לחיים הימיים. קדמיום בעל עמידות גבוהה בסביבה והוא מצטבר ברקמות החיים הימיים.
לא קיים מידע לגבי השפעת רעילות הקדמיום על צמחים ובעלי חיים, אך על בסיס ניסויי מעבדה אפשר להניח שהשפעת קדמיום על בעלי חיים זהה להשפעתו על בני האדם. 

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
  National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/cadmium-and-compounds
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

קובלט בכל תרכובותיו –
Cobalt and compounds (as Co)

• מספר CAS של קובלט – 7440-48-4
• קבוצה כימית – מתכות כבדות
• נוסחה כימית – Co

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של קובלט

קובלט משמש בתעשייה לייצור מתכות וסגסוגות, תוספי מזון וויטמינים, דשן ופיגמנטים.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת קובלט הם: ייצור מתכות וסגסוגות, מוסכים וכריית מתכות.
קובלט נפלט מכלי התחבורה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לקובלט אפשרית דרך דרכי הנשימה, באכילה, בשתייה ובמגע.
קובלט בכמויות קטנות כוויטמין B12 חיוני לבריאות האדם ומשמש לטיפול באנמיה.
חשיפה לקובלט בנשימה עלולה לעורר גירוי במערכת הנשימה ולגרום לאסטמה, לבצקת ולדלקת ריאות.
מגע עם מלחי קובלט עלול לגרום לפגיעה בעור, בכליות ובריאות.
חשיפה כרונית לקובלט עלולה לגרום להצטלקות הריאות.
קובלט מוגדר כגורם אפשרי למחלת הסרטן.
חשיפה לקובלט עלולה לגרום לאי ספיקת הלב.

השפעה על הסביבה

לקובלט זמן חיים קצר באטמוספרה וצפוי למצוא אותו באזור הפליטה שלו. לעומת זאת, במים יש לקובלט עמידות גבוהה.
קובלט רעיל באורח מיידי ומתמשך במידה רבה לחיים הימיים והוא מצטבר ברקמות החיות.
אין מידע מספק לגבי השפעת רעילות הקובלט על צמחים, ציפורים ובעלי חיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
  National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/cobalt-and-compounds
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

קסילן – כלל האיזומרים –
Xylene – all isomers

• מספר CAS של קסילן – 1330-20-7
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – C8H10

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של קסילן

קסילן משמש כממס במספר תהליכים.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטתו: ייצור דלק, ייצור פוליאסטר ותעשיית הצבעים.
קסילן משמש כחומר הדברה בחקלאות ונפלט מכלי תחבורה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לקסילן אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע.
חשיפה לריכוזים נמוכים של קסילן בנשימה עלולה לעורר גירוי בעיניים, באף ובגרון ולגרום לבעיות בקיבה, בחילות, הקאות, כאבי בטן, נמנום ואובדן זיכרון.
חשיפה לריכוזים גבוהים של קסילן בנשימה עלולה לגרום לסחרחורת, לאיבוד הכרה ולמוות.
חשיפה כרונית לקסילן בנשימה עלולה לגרום נזק למוח העצם ולספירת תאי דם נמוכה.
קסילן מוגדר כמזהם חשוד כטרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה

קסילן נפלט בעיקר לאטמוספרה ועקב זמן החיים הקצר שלו נמצא בעיקר בסביבת מקור הפליטה.
בפליטה למקורות מים או לקרקע מתאדה הקסילן במהירות, אולם ייתכן חלחול למי תהום.
קסילן רעיל בצורה אקוטית וכרונית רבה לחיות הימיות.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/xylenes-individual-or-mixed-isomers
רשימות הוועדה הבין-משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים.
http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp

ש

שמן מינרלי – Mineral Oil

• מספר CAS של שמן מינרלי – 8042-47-5
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – תרכובות פחממניות בעלות שרשרת פחמנים ארוכה (15 עד 40 פחמנים)

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של שמן מינרלי

המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת שמן מינרלי: שפכי תהליכי ייצור נפט גולמי, שפכי מוסכים ותחנות דלק, שימוש בשמנים למנועים ושריפת דלקים.
 

השפעות בריאותיות

לשמן מינרלי לחץ אדים נמוך, על כן בתנאים רגילים הוא איננו מתנדף ולא צפויה חשיפה נשימתית. חשיפה נשימתית לשמן מינרלי עלולה להיות כרוכה בצריבה בעיניים ובדרכי הנשימה ובשיעול. 
בליעת שמן מינרלי עלולה לגרום לשלשולים ולבעיות במערכת העצבים ובדם.
שמן מינרלי מוגדר כחומר מסרטן לבני אדם.

השפעה על הסביבה

שמן מינרלי משתחרר לאוויר רק בעת שריפה, ומשתחרר לקרקע ולמים בעת שפיכת השמן או שפכים המכילים שמן מינרלי. 
שפכים המכילים כמות רבה של שמן מינרלי עלולים לפגוע במתקן הטיפול בשפכים עקב התמצקות השמן והידבקות לצנרת ולדפנות המתקן, הגורמת לבעיות בצנרת ובמשאבות. 
שמן מינרלי מכיל מספר חומרים אשר חלקם מתנדפים בקלות וחלקם נשארים בקרקע למשך זמן רב.
שמן מינרלי איננו מסיס במים, על כן הוא נקשר לחלקיקים או למשקעים במים. אולם מתכות המצויות בשמן מינרלי עלולות להתמוסס במים ולנדוד למי התהום ולמים עיליים. 
שמן מינרלי ומתכות עלולים להצטבר ברקמות בעלי חיים וצמחים. 

מקורו המידע

שמנים ושומנים בשפכי תעשייה, אתר המשרד להגנת הסביבה
Msds mineral oil

ת

תחמוצות גופרית (מחושב כגופרית דו-חמצנית) – Sulfur oxides (as SO2)

• מספר CAS של תחמוצות גופרית – 7446-09-5
• קבוצה כימית – גזים אחרים
• נוסחה כימית של גופרית דו-חמצנית – SO2
• נוסחה כימית של גופרית תלת-חמצנית – SO3

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של תחמוצות גופרית

גופרית דו-חמצנית (SO2) משמשת בעיקר בתהליכי הלבנה ושימור מזון. גופרית תלת-חמצנית (SO3) משמשת בעיקר בתהליך ייצור חומצה גופריתית.
המקור העיקרי לפליטת תחמוצות גופרית הוא שריפת פחם ודלק (כתלות באחוז הגופרית בחומר הבעירה).
מקורות נוספים לפליטת תחמוצות גופרית: תעשיית הנייר, תהליכי זיקוק נפט והתכת מתכות.

השפעות בריאותיות

חשיפה לתחמוצות גופרית נגרמת בעת הנשימה, במגע או בליעה. 
חשיפה נשימתית לגופרית תלת-חמצנית עלולה לפגוע בדרכי הנשימה.
חשיפה נשימתית במשך 5 עד 15 דקות לגופרית דו-חמצנית בריכוזים הנעים בין 10 ל-50 ppm עלולה לעורר גירוי בעיניים, באף ובפה, תחושת חנק ושיעול. 
חשיפה נשימתית כרונית לריכוזים נמוכים של גופרית דו-חמצנית עלולה לגרום לדלקת בדרכי הנשימה ואף לנזק ברֵיאות.
מגע עם גופרית דו-חמצנית נוזלית (בעיקר בעת תקלה במקומות עבודה עם החומר) עלול לגרום לכוויות ולאובדן הראייה.

השפעה על הסביבה

תחמוצות גופרית גורמות לתופעת גשם חומצי הפוגע במערכות החי והצומח בקרקע ובמים. 

מקור המידע

מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register
מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/sulfur-dioxide
רשימת חומרים רעילים, הסוכנות לרישום חומרים רעילים ומחלות, אטלנטה
http://www.atsdr.cdc.gov/substances/toxsubstance.asp

תחמוצות חנקן (מחושב כחנקן דו-חמצני) – Nitrogen Oxides (as NO2)

• מספר CAS של תחמוצות חנקן – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – גזים אחרים
• נוסחה כימית של חנקן חמצני – NO
• נוסחה כימית של חנקן דו-חמצני – NO2
• נוסחה כימית של חמצן דו-חנקני – N2O
• נוסחה כימית של דיניטרוגן פנטאוקסיד – N2O5

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של תחמוצות חנקן

תחבורה – רכבים, אוניות, מטוסים ורכבות.
מתקנים לייצור חשמל.
ענפי תעשייה שונים.
תהליכי מיצוי שמן וגז.
מכרות.

מקורות טבעיים ליצירת תחמוצות חנקן הינם תהליכי חימום אטמוספריים כדוגמת שריפות או ברקים.

השפעות בריאותיות

חשיפה נשימתית לריכוזים נמוכים של תחמוצות חנקן עלולה לגרום לגירוי עיניים, אף, גרון וריאות ולהוביל לשיעול, קוצר נשימה, עייפות ובחילה.
חשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של תחמוצות חנקן עלולה לגרום לכוויות, התכווצויות ונפיחות של רקמות בגרון ובדרכי נשימה עליונות, ירידה ביכולת חמצון הרקמות, הצטברות נוזלים בריאות ואפילו למוות.

השפעה על הסביבה

ריכוזים גבוהים של תחמוצות חנקן עלולים לגרום לגשם חומצי. גשם חומצי משפיע על קרקעות, צמחייה ומקורות מים ובכך מביא לפגיעה במערכות ביולוגיות שונות.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/oxides-nitrogen-0

תרכובות אורגנו-טין (מחושב כבדיל כללי) – Organotin compounds (as total Sn)

• מספר CAS של תרכובות אורגנו-טין – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים אחרים
• נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של תרכובות אורגנו-טין

תרכובות אורגנו-טין משמשות כקטליזטורים, מייצבי חום וקוטלי פטריות ובקטריות במערכות מים, בתעשיות העץ ובתעשיית הצבע.
המקורות העיקריים לפליטת תרכובות אורגנו-טין: מתקנים תעשייתיים, ייצור כימיקלים, תעשיות עץ וצבע, מערכות מים בתעשייה והשימוש כחומר הדברה.

השפעות בריאותיות

חשיפה לתרכובות אורגנו-טין אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע.
חשיפה קצרה לתרכובות אורגנו-טין עלולה לעורר גירוי בעור ולפגוע במערכת הנשימה.
חשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים של תרכובות אורגנו-טין ללא אמצעי הגנה מתאימים עלולה לגרום להקאות, לכאב ראש, לבעיות בראייה ולפעילות מוחית בלתי תקינה.

השפעה על הסביבה

אין הוכחות להצטברות תרכובות אורגנו-טין בסביבה.
קיימת שונות ברמת הרעילות בין תרכובות שונות בקבוצה. רעילות תרכובות האורגנו-טין יורדת ככל שעולה אורך הקבוצה האורגנית בתרכובות (לדוגמא: טריבוטיל-טין (C4H9)3Sn בעל רעילות גבוהה לעומת טריוסטיל-טין כלוריד C24H51ClSn שאיננו רעיל לבעלי חיים).
בריכוזים נמוכים (פחות מ-1 ppm) טריבוטיל-טין וטריפניל-טין רעילים מאוד לחיים הימיים ולזוחלים ועלולים לגרום לשינויי מבנה, לקיצור תוחלת החיים, לשיבוש בהורמונים, לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ובמערכת החיסונית ואף למוות.

מקור המידע

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/organo-tin-compounds

תרכובות אורגניות הלוגניות (מחושב כ-AOX) –
Halogenated organic compounds (as AOX)

• מספר CAS של תרכובות אורגניות הלוגניות – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – חומרים אורגניים מוכלרים
• נוסחה כימית – קבוצת חומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של תרכובות אורגניות הלוגניות

תרכובות אורגניות הלוגניות הן תרכובות אורגניות המכילות כלור, יוד או ברום.
המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת תרכובות אורגניות הלוגניות לשפכים: שפכי תהליך ייצור נייר, המפעלים הכימיים, טיפול שטח במתכות, ייצור הטקסטיל, ניקוי יבש ומתקני טיפול בשפכים.
תרכובות אורגניות הלוגניות נפלטות גם מבריכות שחייה, מקירור מים וממכבסות. 

השפעות בריאותיות

תרכובות אורגניות הלוגניות הן קבוצת חומרים גדולה ומגוונת. לכן, ההשפעות הבריאותיות כתוצאה מחשיפה להן משתנות בהתאם לחומרים הספציפיים. 
לא נמצא קשר ישיר בין עלייה בריכוז תרכובות אורגניות הלוגניות ואפשרות ההרעלה לאדם. 

השפעה על הסביבה

חלק מהתרכובות האורגניות ההלוגניות רעילות במידה מועטה לחיים הימיים ורוב התרכובות עלולות להצטבר ברקמות בעלי חיים.

מקור המידע

מרשם הפליטות השבדי
Swedish Pollutant Release and Transfer Register, Swedish Environmental Protection Agency
http://utslappisiffror.naturvardsverket.se/en/Substances/Chlorinated-organic-substances/Halogenated-organic-compounds/
מרשם הפליטות האירופאי
Pollutant Descriptions, the European Pollutant Release and Transfer Register

תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן – Non-Methane Volatile Organic Compounds

• מספר CAS של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן – לא רלוונטי
• קבוצה כימית – גזים אחרים
• נוסחה כימית – תלוי בתרכובת הספציפית בקבוצת החומרים

שימושים תעשייתיים הכרוכים בפליטה או בהעברה של תרכובות אורניות נדיפות למעט מתאן

תרכובות אורגניות נדיפות נפלטות ממגוון תהליכים תעשייתיים. המקורות המשמעותיים לפליטה הם: ייצור או שימוש בממסים, צבע או כימיקלים, זיקוק ואחסון של דלק.
מקורות פליטה נוספים בתהליכי ייצור הם: מכונות תעשייתיות, כלי רכב וכלי הובלה, ברזל, פלדה ומתכות אחרות, מוצרים כימיים, מוצרי עץ, פלסטיק ונייר, מלט, טיח וסיד, מוצרי קרמיקה וזכוכית, מוצרי עור, שמן ושומן, מוצרי נפט ופחם, טקסטיל, ציוד חשמלי ומכשירים חשמליים.

השפעות בריאותיות

ההשפעות הבריאותיות תלויות בתרכובת הספציפית מתוך קבוצת התרכובות, ריכוזה ומשך החשיפה לה.
חשיפה נשימתית לתרכובות אורגניות נדיפות עלולה לגרום לגירוי בעיניים, באף ובגרון, כאבי ראש, אובדן קואורדינציה, בחילה ופגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים.
חלק מהתרכובות בקבוצה הזאת עלולות לגרום לסרטן בבעלי חיים וחלקן חשודות או מוכרות כמסרטנות לבני האדם.
תרכובות אורגניות נדיפות עשויות להגיב, יחד עם קרינת שמש, ליצירת אוזון טרופוספרי, שהוא מזהם רעיל.

השפעה על הסביבה

השפעות סביבתיות נוספות תלויות בתרכובת הספציפית מתוך קבוצת התרכובות, ריכוזה ומשך החשיפה לה.
חלק מהתרכובות עלולות לפגוע קשות בבעלי החיים ובצמחים.

מקור המידע:

מרשם הפליטות האוסטרלי
National Pollutant Inventory, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Australian Government
http://www.npi.gov.au/resource/total-volatile-organic-compounds

מובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page