בישראל ובעולם ישנה תחרות בין שימושים לאורך החוף. צירוף של פיתוח עירוני, פיתוח תעשייתי, תיירות אינטנסיבית ואזורי תעסוקה יוצר קונפליקט בין בעלי עניין לבין האינטרס הציבורי לשימור חופים לרווחת הכלל. לאור זאת התעורר צורך לאומי לטפל בנושא, וכצעד ראשון הוכן מסמך המדיניות להתמודדות עם התמוטטות מצוק החוף.
מורכבות הבעיה והאינטרסים הסותרים הקיימים בין הגורמים השונים, בשילוב עם העלויות הגבוהות הכרוכות בהתמודדות עם תופעת התמוטטות המצוק החופי, הביאו את משרד ראש הממשלה והמשרד להגנת הסביבה, יחד עם המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל, ליזום מסמך מדיניות לטיפול בנושא בראייה רב תחומית ומאוזנת.
מעבר להיבטים הפיסיים, ההנדסיים והכלכליים, מטפל המסמך במעטפת המשפטית, המתייחסת לחובת רשויות הממשל השונות להכיל את הסיכון ולמזער נזקים באזורים ספציפיים, וזאת מבלי לקבוע את אופן חלוקת נטל ההוצאות הכספיות הכרוכות בכך. המסמך הוכן בהתייעצות עם משרדי ממשלה נוספים.
בשנת 2010 אישרה הממשלה את עקרונות מסמך המדיניות, והקימה צוות ליישום עקרונות המסמך, שהמלצותיו אושרו בממשלה.
בין היתר, הוביל המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם מנהל התכנון, את הכנתה של תכנית מתאר ארצית למצוק החוף לאורך הים התיכון, תמ"א 13/9, וכן את התכנית להגנות הדחופות על המצוק, תמ"א 13 / 9 / א. תכניות המתאר נועדו ליישם את עקרונות מסמך המדיניות, ולקבוע אילו אמצעים יינקטו ובאלו מקומות להאטת התמוטטות המצוק.
בשנת 2013 הוקמה החברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון בע"מ. החברה משמשת גוף הביצוע הממשלתי האחראי לתכנון ולביצוע הגנות ימיות לאזורי המצוק, לתחזוקתן, לניטורן ולניהולן לאורך זמן.
קבצים להורדה
מובא מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה –
www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
