השרה גילה גמליאל: "אני קוראת למשרדי הממשלה הרלוונטיים לא לחסום הפעם את קידום החוק החשוב ולאפשר לישראל ליישר קו עם אמנות בין-לאומיות ועם הסטנדרט במדינות ה-OECD".
תרגיל זיהום ים בשמן
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, פרסמה היום (ב') תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א-2021. זאת בהתאם להתחייבות המשרד ועל-פי החלטת הממשלה מס' 832 מ-23 בפברואר 2021, אחרי אירועי "זפת בסערה" וזיהום חופי הים התיכון בנפט גולמי.
מטרת החוק המוצע היא ליישם את הוראות האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה מפני זיהום משנת 1990 שישראל אשררה ביוני 1999. אמנה זו נחתמה בלונדון בעקבות התרחשותם של מספר אסונות ימיים גדולים שבמהלכם נשפכו אלפי טונות של שמן לים ושבעטיים נגרמו נזקים סביבתיים בלתי הפיכים לסביבה הימית.
בעקבות אירועים אלו התגבשה ההבנה כי יש הכרח לייצר מוכנות ותגובה במדינות על מנת לצמצם את התפשטות הזיהום ואת הנזק הסביבתי הנובע ממנו. האמנה נועדה להביא את המדינות החופיות למוכנות לתקריות של זיהום ים בשמן על סוגיו, לרבות באמצעות הכנת תכניות חירום, הקמת מערכת לתגובה מהירה באמצעות ציוד, ספינות וכוח אדם מיומן לטיפול בזיהומים של הים בשמן, והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין-לאומי.
בהתאם לתזכיר החוק, הגופים שבתחומם או באחריותם יש רצועת חוף או הפועלים בים – הרשויות המקומיות, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, הנמלים, המפעלים, מתקנים ביטחוניים ובעלי מתקנים לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי – כולם ייערכו לתקריות זיהום הים והסביבה החופית בשמן ויידרשו להכין תוכניות חירום ולהיערך לפיהן. כמו-כן, מסדירה הצעת החוק את אופן הטיפול בתקריות כאלה ובתוצאותיהן.
בהחלטת הממשלה 832 מפברואר 2021 נקבע כי ועדה מיוחדת בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, תכין תוכנית בשיתוף משרד האוצר ותמליץ בתוך שישה חודשים ממועד ההחלטה על דרכי התמודדות עם תרחישי אסון ימיים וההיערכות למניעתם, לרבות המשמעות בתקנים ובתקציב לצורך כך. כמו כן, נקבע כי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר ידונו בתקצוב של הקרן בסך 25 מיליון שקל, כדי לאפשר לה מענה לאירוע בסדר גודל כזה בעתיד. בהחלטת ממשלה זו יש הכרה בכך שכדי להיות ערוכים טוב יותר – יש לגייס תקני כוח אדם ייעודי ליחידה הימית במשרד להגנת הסביבה ולקבל תקציבים ייעודיים לקרן למניעת זיהום ים.
הוראות החוק המוצע מטילות על בעלי התכניות – רשויות מקומיות, רשות הטבע והגנים, מפעלים ומתקנים ביטחוניים – חובת טיפול בתקרית שאירעה בתחומם ובתוצאותיה, אף אם הם לא גרמו לה. אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של עיקרון "המזהם משלם", ומחובתו של מי שהתקרית ארעה עקב פעילותו, במישרין או בעקיפין, על פי כל דין לשאת באחריות מלאה ולממן את הניקוי והשיקום של נזקי התקרית.
במקרים מסוימים, כאשר אין מזהם וכתובת שממנה ניתן להיפרע מהוצאות הניקוי לטיפול בתקרית, ניתן יהיה לפנות לקרן למניעת זיהום הים, שמטרתה לרכז את האמצעים הכספיים ללחימה בזיהום מי ים, למניעת זיהום מי ים וחופים, לניקויים ולפיקוח עליהם לקבלת שיפוי של בעלי תכניות שאינם הגורם המזהם ושטיפלו בתקרית ובתוצאותיה וכתוצאה מכך נגרמו להם הוצאות.
לשם כך, מוצע לשמור בקרן סכום קבוע בסך 15 מיליון שקל – או סכום אחר שתקבע הנהלת הקרן מתוך הכנסותיה השוטפות. במקרים שבהם אין לזיהום כתובת ובתקנת החירום בקרן אין סכום מספק, הרי שהממשלה תידרש להחליט ולהקצות תקציב ייעודי מיידי בהתאם.
המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי על מנת ליישם את החוק המוצע נדרשים למשרד לפחות 20 תקני כוח אדם תוספתיים. כמו כן, יש להשלים את תקציב החירום שנלקח מהקרן למניעת זיהום ים באירוע "זפת בסערה" בסך 45 מיליון שקל וכן תקציב קבוע בהיקף 15 מיליון שקל בשנה ממקורות האוצר עבור היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית והמקור לפעולותיה הקרן למניעת זיהום ים – כל זאת על מנת שתוכל למלא את המטלות והמשימות הרבות המוטלות לפתחה.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אירוע זיהום חופי ישראל בזפת לפני כחודש חידד את החשיבות הרבה בהשלמת המוכנות וההיערכות הלאומית בישראל. כפי שקבענו בהחלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה מפרסם את תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות זיהום הים והסביבה החופית בשמן, ואני קוראת למשרדי הממשלה הרלוונטיים לא לחסום הפעם את קידום החוק החשוב ולאפשר לישראל ליישר קו עם אמנות בין-לאומיות ועם הסטנדרט במדינות ה-OECD. הדבר החשוב ביותר כעת הוא שהמשרד להגנת הסביבה יקבל את התקציבים והתקנים הנדרשים כדי שהחוק שאנחנו מעבירים יהיה בעל ערך, ונוכל להיות ערוכים כמדינה לטפל בצורה מיטבית באירוע זיהום הים הבא".
נלקח מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
