סיכונים סביבתיים פיננסיים הם סיכונים הנובעים מעולם הגנת הסביבה, אשר התממשותם עלולה להביא לפגיעה בערך של נכסים ריאליים או פיננסיים מסוימים, כדוגמת קרקעות ומניות, או לפגיעה בפעילות הכלכלית של עסק מסוים, שיכולה לגרום, למשל, לפגיעה ביכולותיו לעמוד בהתחייבויות, לרבות החזר חובות.

1. סיכונים סביבתיים בהשקעות

ברחבי העולם וגם בישראל מתרחבת המגמה להפנמת הסיכונים והנזקים הסביבתיים על ידי גורמי הסיכון. מגמה זו באה לידי ביטוי במישורים שונים, ביניהם עלייה בהיקף הרגולציה הסביבתית ושכלולה.

הפנמת הסיכונים הסביבתיים משפיעה על גורמים הנהנים מהפעילות הכלכלית של יוצרי הסיכונים לנזקים, כמו למשל: בעלי קרקעות הנהנים מדמי שכירות מצד הגורם המזהם, לקוחות הנהנים מתזרים של מוצרים וחומרי גלם, וגופים פיננסיים הנהנים מתשלומי ריבית, דמי ביטוח ושינויים בערכי המניות.

בתחום הסביבה קיימות מגמות נוספות שיש להן משמעויות פיננסיות, כמו: התקרבות אזורי מגורים לאזורי תעשייה והשלכות של שינויי האקלים היוצרים סיכונים פיזיים, דוגמת עלייה בשכיחות אירועי מזג אוויר קיצוניים הגורמים לפגיעה בנכסים. 

מגמות אלו טומנות בחובן גם הזדמנויות:

• בתחומי הטכנולוגיה – שינויים פיזיים ורגולטוריים מביאים כבר כיום להתפתחות של שווקים שונים גם בתחומי הטכנולוגיה.
• בתחומי הפיננסים – אנו עדים להתפתחות של מוצרים חדשים, כגון ביטוחי סביבה וקרנות "ירוקות". מסמך עקרונות קרנות ירוקות של ההתאחדות הבינלאומית של שוק ההון (ICMA).
• בתחומי הצריכה הפרטית – אנו עדים לעלייה בביקוש במדינות מסוימות למסלולי השקעה דואליים, שמטרתם להשיא לצד רווח פיננסי גם ערכים חברתיים וסביבתיים ("השקעות אימפקט").

ניתוח של ענפים חשובים אלו דורש עיסוק נרחב בהגדרות מוצרים "ירוקים" ופיתוח יכולות סיווג. בהקשר זה ניתן לציין את מסמך הגדרות מימון "ירוק", שהוכן עבור האיחוד האירופאי בשנת 2017.

2. סיווג סיכונים סביבתיים פיננסיים

הסיכונים הסביבתיים הפיננסיים נחלקים לארבעה סוגים עיקריים:

1. סיכון משפטי – נקיטת הליכים משפטיים נגד עסק או אדם מסוים בעקבות הפרה של הדין הסביבתי, 
בחלוקה לשלושה הליכים שונים:

•  אזרחי – הליכים שיכולים להיות להם משמעויות כספיות, דוגמת תביעות ייצוגיות ותביעות המוניות נזיקיות. כמו כן, במסגרת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב-1992, המעניק לבית המשפט סמכות להוציא צווים שיפוטיים, להליכים אלו יכולות להיות משמעויות תפעוליות. 
• מנהלי – הליכים שיכולות להיות להם משמעויות תפעוליות ופגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית כגון הוצאת צו הפסקה, צו סגירה או צו למניעת פעולות, שלילת היתרים ורישיונות, וכן משמעויות כספיות כגון עיצומים כספיים. כמו כן, התממשות סיכון משפטי יכולה להביא לפגיעה בערך של נכס או בטוחה מסוימים. כך למשל הנחייה לניקוי זיהום קרקע במסגרת צו פינוי רעלים יכולה להביא לירידה בערך הקרקע.
• פלילי – הליכים שיכולות להיות להם משמעויות כספיות ותדמיתיות. כמו כן, במסגרת ההליך הפלילי ניתנים לעיתים צווים שיפוטיים שיכולות להיות להם משמעויות תפעוליות.

2. סיכון רגולטורי – החמרה של תקני סביבה מקומיים או בינלאומיים והצורך של חברות לעמוד בתקנים אלו.
במסגרת זו כלולים: העדכונים והשינויים של היתרי הפליטה לאוויר, מהלכים להשוואת סטנדרטים לאסדרה של האיחוד האירופאי, כגון אימוץ דירקטיבת סבסו 3 (Seveso 3 – 2012/1 8/EU), וכן מהלכים לעדכון התנאים הנוספים ברישיונות העסק.

החלת תקני סביבה כרוכה פעמים רבות בעלויות הצטיידות ובביצוע השקעות בתשתיות העסק. סיכונים רגולטוריים יכולים להיות משמעותיים גם בהיבטים תכנוניים הנוגעים לאיכות הסביבה. כך למשל מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים יכולה להשפיע על היבטים מימוניים של מיזמי נדל"ן ועסקים הסמוכים למקורות הסיכון.  

3. סיכוני אקלים – נהוג לחלק סיכונים אלו לסיכונים פיזיים וסיכוני מעבר: 

• סיכונים פיזיים הם סיכונים לנזקים עקב אירועי קיצון, כגון הצפות ושריפות. התממשות סיכונים אלו יכולה להביא לסיכון נזילות בשל משיכה מהירה ולא מתוכננת של כספים לצורך התמודדות עם נזקים וכן לסיכוני ביטוח עקב פגיעה נרחבת ולא צפויה בנכסים מבוטחים. 
• סיכוני מעבר הם סיכונים לפגיעה בפעילות כלכלית או בערכי נכסים, למשל עקב אסדרת אקלים (סיכון רגולטורי), תביעות אקלים ומעבר לכלכלה דלת פליטות גזי חממה. מעבר זה יכול להביא להתממשות של "סיכוני שוק" בעקבות ירידה בערכן של פעילויות כלכליות מסוימות, למשל בשרשרת הערך של הדלקים הפוסיליים. עבור גופים פיננסיים אשר פיתחו, למשל, מומחיות בסקטור הדלקים הפוסיליים, סיכוני המעבר יכולים להוות סיכון אסטרטגי.

4. סיכון תדמיתי – פגיעה בהכנסות וביכולת לנצל הזדמנויות עסקיות עקב פגיעה בתדמית.
הסיכונים עלולים להתממש בטווחי זמן שונים. כך לדוגמה סיכוני רגולציה וסיכוני מעבר הם סיכונים המאופיינים בטווחי זמן ארוכים באופן יחסי ולכן הם יכולים להשפיע על משקיעים לטווח ארוך, בעוד שסיכונים משפטיים יכולים להשפיע בטווחי זמן קצרים יותר. 

3. דוגמאות להתממשות סיכונים סביבתיים בארץ ובעולם

דוגמאות מישראל 

סיכון ביטוח – בדצמבר 2014 דלפו כחמישה מיליון ליטרים של נפט מצינור הנפט של חברת קצא"א לשמורת עברונה בנגב. בעקבות האירוע הוגשה, בין היתר, תביעה ייצוגית בשם כל תושבי מדינת ישראל. בהסכם הפשרה נקבע שקצא"א תשלם פיצוי של מאה מיליון ₪, שחלקם מהווים באופן תקדימי פיצוי ישיר על נזק אקולוגי. חלק משמעותי מסכום זה משולם מהמבטחים של החברה ובכך מהווה דוגמה להתממשות סיכון סביבתי לגוף המבטח. 
חברת הביטוח הראל הגישה בשנת 2018 תביעה בסך למעלה מחמישים מיליון ₪ כנגד בעלים של מפעל זיקוקים וגופי מדינה, ובכללם המשרד להגנת הסביבה, בעקבות פיצוץ שאירע במפעל בשנת 2013 וגרם נזקים בסביבת המפעל. תביעה זו מהווה דוגמה נוספת להתממשות סיכון לגוף המבטח.    

סיכון אשראי – מפעל תעשיות אלקטרוכימיות עסק בייצור חומרים כגון PVC, כלור וחומרי הדברה שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו ונסגר בין היתר עקב אירועי שריפות שפרצו בו. פעילות המפעל גרמה בין השאר לזיהומי קרקע מדליפות מיכלי חומרים מסוכנים. במסגרת הליך הפירוק נקבע שהבנקים יישאו במחצית מעלות השיקום. פרט להפסדים הפיננסיים שנגרמו בעקבות סגירת המפעל, המהווים דוגמה להתממשות סיכונים סביבתיים (וסיכוני ממשל תאגידי), מדובר בדוגמה להתממשות סיכון ישיר כלפי הגופים הפיננסיים שנשאו באופן ישיר בחלק מעלות השיקום. 

סיכון לפגיעה בערך של נכס ריאלי – מפעל חברת פליז אמקור עסק ביציקות אלומיניום וציפוי מתכות באזור התעשייה בחולון. חברת פליז אמקור בע"מ מכרה את המקרקעין לחברת אמפא בע"מ וזו מכרה את נכס המקרקעין כמו שהוא (AS IS) לחברת יהודה יצוא וייבוא בע"מ. בקרקע נמצא זיהום וחברת יהודה תבעה פיצויים מחברת אמפא בסכום של מעל ל-4.8 ₪. בית המשפט פסק לטובת אמפא בנימוק שהמכירה הייתה "as is" והמקרה מדגים את החשיבות הפיננסית של סיכונים סביבתיים.   

דוגמאות מהעולם 

סיכון לירידת ערך של נכס פיננסי – בפרשה המכונה "דיזלגייט" חברת פולקסווגן נתפסה בזיוף של תוצאות זיהום האוויר ממספר סוגי רכבים. הזיוף התבצע באמצעות תוכנת רמייה שזיהתה שהרכב נמצא בבדיקת זיהום אוויר ושינתה את ביצועיו. פרסום הפרשה על ידי סוכנות הגנת הסביבה האמריקאית (EPA) הביא לירידה כוללת של עשרות אחוזים בערך מניית החברה בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2015. 

סיכונים משפטיים בעקבות שינויי אקלים – במישור המשפטי והתדמיתי, יש בעולם מגמה להגשת תביעות לפיצויים בשל שינויי אקלים (ליטיגצית שינויי אקלים) כנגד גופים שונים. בהקשר זה, ניתן לציין את התביעה של מדינת ניו-יורק כנגד חברת האנרגיה אקסון מובייל, בטענה להטיית משקיעים בנוגע לניהול הסיכונים הקשורים בשינויי אקלים. בית המשפט דחה את התביעה, בפרט בשל היעדר ראיות מספקות להפרות חובות גילוי, אך המקרה מדגים את החשיבות בהסדרי גילוי נאותים. עוד ניתן לציין תלונות שהוגשו לארגון ה-OECD כנגד מספר בנקים בהקשר לגילוי מימון פעילויות המביאות לשינויי אקלים, כגון תלונת ארגונים סביבתיים הולנדיים כנגד הבנק ING.

צמצום הסיכון ושיפור דירוג האשראי – יש דוגמאות לכך שבחינה מעמיקה של התנהלות תאגידים אל מול הסיכונים הסביבתיים הביאה לעלייה בדירוג האשראי שלהם.

4. ניהול סיכונים סביבתיים בעולם

ברחבי העולם יש עיסוק נרחב בהיבטים הרגולטוריים והוולונטריים של נושא הסיכונים הסביבתיים מצד ארגונים בין-לאומיים ולאומיים, וכן מצד גופים פרטיים. בנוסף, מתרחב העיסוק בפיתוח כלי מדיניות המסייעים לסקטור הפיננסי לזהות ולהעריך את הסיכונים, בפרט בהנגשת מידע מהותי על ידי רגולטורים סביבתיים.  

1. במישור הרגולטורי הבין-לאומי
במסגרת תוכנית הפעולה של נציבות האיחוד האירופי משנת 2018, העוסקת בקיימות (ESG's) ופיננסים, נקבעו מספר מישורי פעולה, וביניהם:

• החלת חובות גילוי אשר חלות על גופים פיננסיים בנוגע למדיניות ההתייחסות לסיכונים סביבתיים, שעוגנו בחקיקת גילוי של הפרלמנט האירופאי.
• החלת חובות טכניות על אופני ניהול הסיכונים, שמתוארות בדוחות של סוכנות הביטחונות והשווקים האירופאית (ESMA וגם בדוח של ESMA, וצפויות להיות מוטמעות, בין היתר, בדירקטיבות 2011/61/EU ו-2014/65/EU, העוסקות באסדרת הפעילות של גופים פיננסיים; סיווג "קיימות" של פעילויות כלכליות המבוצע על ידי קבוצת מומחים הפועלת מטעם האיחוד (EU taxonomy).

 2. במישור הוולונטרי הבין-לאומי

• יוזמת הפיננסים של התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP FI), הכוללת ארבע מסגרות פעולה שבכל אחת מהן נקבעו עקרונות התייחסות לסיכונים סביבתיים: יוזמת עקרונות להשקעה אחראית עבור גופי השקעות (PRI), יוזמת עקרונות לבנקאות אחראית (PRB), יוזמת קיימות בביטוח (PSI), יוזמת קיימות בבורסות (SSI). היוזמות השונות מכוונות לגופים פיננסיים ברחבי העולם וההצטרפות מתבצעת באמצעות חתימה והתחייבות להטמעת העקרונות. עד כה הצטרפו ליוזמות כ-2000 גופי השקעות, כ-130 בנקים, כ-140 גופי ביטוח וכ-150 בורסות, וליוזמת UNEP FI יש שיתופי פעולה עם סוכנויות דירוג אשראי.
• יוזמת שיתוף הפעולה הפיננסי (IFC), הפועלת במסגרת הבנק העולמי, ומנגישה בין היתר מתודולוגיות לניהול סיכונים סביבתיים (ESMS).
•  יוזמת רשת הבנקים המרכזיים לטובת הפיכת המערכת הפיננסית לסביבתית יותר (NGFS). הרשת, שבה חברים בנקים מרכזיים ומפקחים פיננסיים מרחבי העולם, עוסקת בין היתר בפיתוח יכולות ניהול סיכונים סביבתיים. 
• יוזמות נוספות של גופי השקעות הנוקטים באסטרטגיות שונות, כמו אסטרטגיית ההימנעות של בנק. מדיניות ההשקעות של בנק ההשקעות האירופאי (EIB), הבנק שקיבל שורה של החלטות בנוגע למימון אנרגיה, כגון הפסקת מימון של דלקים פוסיליים עד 2021. 

3. במישור הרגולטורי הלאומי מופעלים הכלים הבאים

• חובות גילוי – חובות גילוי סיכוני סביבה הנשקפים מפעילות של חברות וחובות גילוי בדבר מדיניות ניהול סיכונים בגופים פיננסיים קיימות במספר רב של מדינות. בהקשר לחובות גילוי החלות על גופים פיננסיים ניתן לציין למשל את החובה החלה באוסטרליה על מבטחים לגלות שיקולי סביבה במדיניות ההשקעות שלהם, ואת החובה החלה על גופי הפנסיה באונטריו, קנדה. להרחבה, ניתן לעיין במפה העולמית של הרגולציות הלאומיות באתר PRI.
• חובת התייחסות לסיכונים סביבתיים מהותיים – ניתן לציין בהקשר זה את הנחיות הרגולטור הפיננסי הגרמני (BaFin) לגבי ניהול סיכונים סביבתיים מהותיים, הקובע שיש לנהל ולתעד סיכונים סביבתיים כשאר הסיכונים (סעיף 1.1).  
• ביצוע מבחני דחק (סיכוני אקלים) – בהובלת הבנקים המרכזיים, מדינות שונות כגון שוויץ, גרמניה, הולנד, איטליה וסין בחנו את היציבות וההשפעה על המערכת הפיננסית לנוכח סיכוני האקלים באמצעות הרצת תרחישי אקלים (סקירה של אוניברסיטת קיימבריג' עבור ה-G20 זמינה כאן, ושל הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS). הבנק המרכזי של אנגליה מוביל מבחן דחק לסקטורי הבנקאות והביטוח. במקרים רבים ההשתתפות במבחני דחק ופרסום תוצאותיהם היא חובה ותוצאות המבחנים חשובות בהיבט הגילוי ומאפשרות היערכות במספר מישורים, לרבות באמצעי אסדרה. 

4. במישור הלאומי של כלי סיוע יש לציין את מרשם הקרקעות המזוהמות הפתוח לציבור באוסטריה, את מערכת תיקי המפעל הפתוחים לציבור ברמה הפדראלית בארה"ב, היוצרת נגישות למידע על אודות פעולות פיקוח ואכיפה (מערכת ECHO), את מערכת הנגשת המידע על התראות והליכים סביבתיים (כאן) ואת פרסום הדוחות השנתיים בדבר אירועי סביבה באנגליה.

5. במישור הוולונטרי הלאומי יש לציין את המלצות צוות המומחים מטעם המשרד להגנת הסביבה ושינויי האקלים ומשרד האוצר הקנדיים, העוסקת בין היתר בהיבטים של סיכוני אקלים פיננסיים. בדומה לכך, הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו פרסם אף הוא המלצות בתחום.

6. במישור הוולונטרי הפרטי לצד ההצטרפות ליוזמות UNEP FI, ישנן יוזמות רבות הצומחות מגופים פרטיים במגזר הפיננסי ובמגזר החברתי ועד כה מספר משמעותי של גופים פיננסיים ברחבי העולם הצהירו באופן עצמי על אימוץ מדיניות השקעה, אשראי וביטוח הכוללת התייחסות לסיכוני סביבה.

קבצים להורדה

• ניהול סיכונים סביבתיים-פיננסיים – סקירה בין-לאומית. דצמבר 2020 

5. ניהול סיכונים סביבתיים בישראל

1. חוזר הגופים המוסדיים של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון (סעיף 4.ב)(3) – בשנת 2007 פרסם האגף חוזר, שבמסגרתו הורה לוועדות ההשקעות בגופים המוסדיים לקבוע כללים לזיהוי בין היתר של חשיפה לסיכונים סביבתיים של לווים.
2. חוזר גופים מוסדיים 24-9-2017 של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – בשנת 2017 פרסמה הממונה תיקון לחוזר הצהרה על מדיניות השקעה צפויה בגופים המוסדיים. במסגרת התיקון נקבע שגופים מוסדיים מחויבים לגלות מדיניות של השקעות אחראיות.
3. חוזר המפקח על הבנקים – בשנת 2009 פרסם המפקח על הבנקים חוזר, שלפיו התאגידים הבנקאיים נדרשים להעריך סיכונים סביבתיים של לווים ולהטמיע שיטות לניהול סיכונים אלו. בסעיף 6 נקבע שעל הדירקטוריונים לאשר קריטריונים עד יוני 2010. 
4. תקן 19 בדבר שומת מקרקעין להצעת זכויות כבטוחה לאשראי – בשנת 2010 קבעה הוועדה לתקינה שמאית שעל עורך השמאות לתאר את המידע הקיים בנוגע לזיהומי הקרקע שיש בנכס, בבואו לערוך שומה לטובת בטוחה לאשראי (סעיף 4.9). 
5. תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) – פרט 28 לתוספת הראשונה קובע חובות דיווח על סיכונים סביבתיים במסגרת התשקיפים המפורסמים לבורסה.  
6. הנחיות כונס הנכסים הרשמי בנושא סיכונים סביבתיים בהליכי חדלות פרעון של תאגיד שבנכסיו מפעלי תעשייה – בשנת 2010 פרסם הכונס נוהל מנחה לזיהוי, הערכה וניהול החשיפה של סיכונים סביבתיים במסגרת הליכי פירוק. הנוהל נכתב, בין השאר, בעקבות הניסיון של פרשת תעשיות אלקטרוכימיות. 
7. מחקר הרשות לניירות ערך בנושא השפעת בעלי מניות מוסדיים בינלאומיים בחברות ציבוריות בישראל – בשנת 2019 פרסמה המחלקה הכלכלית של הרשות מחקר העוסק בין השאר בהשפעה של דירוגי ESG's על השקעות של גופים מוסדיים בינלאומיים. ממצאי המחקר מצביעים על היתרונות הכלכליים באימוץ שיטות לדירוגי ESG's.

6. פעילות המשרד להגנת הסביבה בתחום הסיכונים הסביבתיים

1. מדד ההשפעה הסביבתית – המדד מתפרסם מדי שנה בשנה החל מ-2011, ובמתכונתו הנוכחית משנת 2014. מדד ההשפעה הסביבתית מאפשר השוואה אורדינלית בין החברות הנסחרות המשפיעות ביותר בארץ מבחינה סביבתית על בסיס שנתי, ובכך מספק מידע חשוב עבור הגופים הפיננסיים, ציבור המשקיעים וכן לרשויות המדינה. המתודולוגיה של המדד מפורסמת באתר המשרד, וזמינותה יחד עם זמינות נתוני הפליטות המועברות לסביבה (המפל"ס), מאפשרות לגופים הפיננסיים להטמיע את עקרונות הבחינה של הסיכונים בתהליכי קבלת ההחלטות.
2. מדריך הטמעת ניהול סיכונים סביבתיים בתהליך קבלת החלטות השקעה – המדריך פורסם בשנת 2011 על ידי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה ובמסגרתו מפורטים, בין היתר, כלים יישומיים ואסטרטגיות לניהול סיכונים סביבתיים.

חשוב לציין שישנן יוזמות וולונטריות שצמחו וצומחות במגזר העסקי ובמגזר החברתי בישראל. צוות אגף מדיניות ואסטרטגיה מזמין את הציבור לפנות בדואר אלקטרוני regulation@sviva.gov.il עם רעיונות ותובנות.

ידיעה זו כתובה בידי המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page