בדומה למגמות העולמיות, ישראל נעשית חמה, יבשה וגם סוערת יותר, ושינויים מהותיים באיכות החיים ובהתנהלות העירונית צפויים בה בעתיד הלא רחוק. המדינה ערוכה ונערכת לסיכונים ולזעזועים באופן כוללני ומתמשך, אך האם אנו נערכים לשינויים מתווספים ומשַני מציאות שנובעים משינוי האקלים?
ככלל, היערכות לסיכונים נתפסת בישראל כיכולת התמודדות עם סיכונים שעיקרם טרור ומלחמה. מחקר משותף לאוניברסיטאות חיפה וקולומביה [5] השווה בין תפיסות החוסן בישראל ובארה"ב. בישראל צוינו בעיקר אסונות שמקורם בפעילות האדם, בעוד שבארה"ב צוינו בעיקר אסונות טבע. תפיסת החוסן, אצל הישראלים והאמריקאים, מחברת בין היכולת לזהות ולתת מענה לסיכונים ספציפיים לבין איתנותה הנפשית של הקהילה – הרמה המקומית היא מוקד ההיערכות למפגעים, בתווך בין ההיערכות הלאומית וחוסן הקהילה.
לישראל יש מנגנון חירום ומוכנות מקיף, ובראשו עומדת רשות החירום הלאומית (רח"ל), שאחראית על גיבוש תרחישי הייחוס הלאומיים, ועל ההכוונה והתיאום של ההיערכות הלאומית והרשויות המקומיות. המערכת הלאומית ערוכה במהותה להתמודדות עם זעזועים ופחות להתמודדות עם עומסים מתמשכים, כמו עלייה מתמדת בעומס החום או מצב ביטחוני מתמשך. ההיערכות למפגעי טבע אינה מתייחסת כלל לשינויים ברמה הכוללנית, ולכן למשל, מערכי כיבוי האש בכרמל לא היו ערוכים לשרפות בחודש דצמבר, או כלשונו של מבקר המדינה: "דצמבר הוא חודש המשויך בדרך כלל לעונת החורף, והוא מחוץ ל-'עונת השרפות' " [4].
ישראל מובילה בעולם בפיתוח ובחקר הצד הקהילתי בחוסן המקומי. כבר בשנות ה-90 הוביל פרופ' להד מחקר שטח נרחב ביישובים בצפון שהושפעו מהמצב הביטחוני השברירי. מתוך מחקרים אלה התגבשה ההכרה שלקהילה תפקיד קריטי בגיבוש חוסן היישוב [3]. השונות במידת הלכידות החברתית ובעטיה גם במידת החוסן הקהילתי, באה לידי ביטוי גם בהשוואה בין רשויות מקומיות בתוך המדינה. ירושלים למשל, מדורגת יחסית גבוה, כמו ערים אחרות שיש בהן אוכלוסייה חרדית גדולה, למרות החשיפה שלה לסיכונים.
בישראל 257 רשויות מקומיות; רובן קטנות, בנות פחות מ-50 אלף תושבים. ככלל, רשויות קטנות עניות יותר מרשויות גדולות [2], ולכן פריסת השירותים והמתקנים בהן מצומצמת יותר ופגיעותן גדולה יותר. 21% מאוכלוסיית ישראל מוגדרים כעניים, והם הפגיעים ביותר גם לזעזועים ועוד יותר מכך לעומסים המתמשכים. לאוכלוסיות עניות יש פחות יכולת להיערך לאסונות ולמפגעים ולרכוש מוצרים שיכולים לצמצם סיכונים. אוכלוסיות פגיעות כוללות גם קשישים ואנשים עם מוגבלויות, עם תלות גבוהה בציוד "תומך חיים" ובמערכות תומכות. אוכלוסיות קשישות רגישות במיוחד להשפעות של חום או קור קיצוניים, ולכן חיוני למפות ולתעד מראש את מיקומם של הקשישים ואת מצבם התפקודי.
שירותי בריאות תקינים וזמינים הם אבן יסוד בהיערכות לחירום וביצירת חוסן. מדדי הבריאות בישראל אומנם מדורגים במקום גבוה בין מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) [1], אך מאידך גיסא, שירותי הבריאות מדורגים נמוך יחסית, ואינם מפוזרים באופן שווה בין חלקי הארץ השונים. בתוחלת החיים ובמדדי הבריאות קיים הבדל מובהק בין יישובי הפריפריה לבין יישובי המרכז.
רמת המוכנות המקומית נובעת משילוב של שני המישורים: נקודות חוזק וחולשה של הרשות וסיכונים שמגיעים מהסביבה החיצונית. בהיערכות לשינוי האקלים יידרשו תוכניות משולבות, המבחינות בין היערכות ברמה אזורית-גאוגרפית (למשל רשויות חוף) להיערכות ברמה מקומית-קהילתית.
ביולי 2018 התקבלה החלטת ממשלה מספר 4079 להקמת מנהלת לשינוי האקלים לגיבוש תוכניות פעולה לאומיות (ראו עוד בגיליון זה). אחת מוועדות המנהלת אחראית על גיבוש מתווה לתמיכה לרשויות המקומיות להיערכות לשינוי האקלים.
במדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90%, ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, להכשרה ולצבירת ידע. כל המהלכים הללו צריכים להיות מותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים.
מקורות
[1] ברוכים מ וקיני ד. 2018. מערכת הבריאות בישראל בראי הOECD- – 2018. משרד הבריאות.
[2] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 2018. מדד חברתי כלכלי: אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2015. ירושלים
[3] זיגלמן י, שחם מ, להד מ ושחם י. 2006. פיתוח חוסן קהילתי וארגוני באמצעות מודל החוסן הרב-ממדי. "משאבים" מיסודו של המרכז לשעת חירום.
[4] לינדנשטראוס מ. 2012. דוח ביקורת על השרפה בכרמל – דצמבר 2010. מחדלים, כשלים ומסקנות. דוח 004-2012.ירושלים: כתר בע"מ.
[5] Rapaport C, Hornik-Luriebc T, Cohen O, et al. 2018. The relationship between community type and community resilience. International Journal of Disaster Risk Reduction 31: 470-477.
כתוב על ידי:
אורלי רונן – בית ספר לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב,
עמיאל וסל – משרד הבינוי והשיכון.
ראה אור במקור באתר האינטרנט של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" – www.magazine.isees.org.il
