בספטמבר 2019 החל המשרד להגנת הסביבה בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי בפרויקט הטווינינג השלישי במשרד ובו פיתוח מסגרת חקיקה, תמיכה ביישום האסטרטגיה הלאומית וחיזוק היכולות המוסדיות בתחום ניהול הפסולת בישראל. הפרויקט לשנתיים נועד לפתח מסגרת יסודית וכוללת לניהול בר קיימה של פסולת בישראל.
1. מטרות, שותפים, תקציב
מהו פרויקט טווינינג (Twinning)?
פרויקט טווינינג (תאומות) הוא יוזמה של ועדת האיחוד האירופי המחברת בין מומחים מהמגזר הציבורי במדינות החברות באיחוד לעמיתיהם במדינה המוטבת, ישראל. המטרה היא לעזור לדרג הממשלתי במדינה המוטבת לרכוש את הניסיון הדרוש לאמץ ולהוציא לפועל חקיקה המבוססת על החקיקה הקיימת באיחוד בתחום זה. משנת 2003 נפתחה בפני מדינות באגן הים התיכון כמו ישראל האפשרות להשתתף בטווינינג.
בספטמבר 2019 החל המשרד להגנת הסביבה את פרויקט הטווינינג השלישי בארץ. הפרויקט צפוי להימשך כשנתיים. משרדיו ממוקמים בקריית הממשלה בירושלים בקומפלקס של המשרד להגנת הסביבה. מטרת הדגל היא לחזק ולשפר את יכולות ניהול הפסולת בישראל.
פרויקט הטווינינג בתחום ניהול הפסולת
תיאור הפרויקט: הקמת מסגרת רגולטורית, תמיכה ביישום האסטרטגיה הלאומית וחיזוק יכולות מוסדיות בתחום ניהול הפסולת.
קוד הפרויקט: IL 17 ENI EN 01 19.
מטרה מרכזית: לתמוך באמצעות כל משאבי הפרויקט במהלך של המשרד להגנת הסביבה לפיתוח מסגרת רגולטורית מקיפה הכוללת חקיקה מתקדמת יותר שתהיה צעד משמעותי לעבר ניהול בר קיימה של פסולת.
שותפים:
- שותף מוביל: הארגון הספרדי הבין-לאומי והאיברו-אמריקני לאדמיניסטרציה ומדיניות ציבורית (FIIAPP). הארגון נתמך בידי המשרד לסביבה לתכנון מרחבי ולתשתיות של הקהילה האוטונומית של גליס'יה (XUNTA).
- שותף משנה: הארגון הבריטי של צפון אירלנד לשיתופי פעולה מעבר לים (NI-CO). הארגון נתמך בידי המחלקה לחקלאות, לסביבה ולמרחב הכפרי של צפון אירלנד (DAERA) והסוכנות לסביבה של צפון אירלנד (NIEA).
תקציב: 1,500,000 אירו.
מימון: פרויקט זה ממומן בידי האיחוד האירופי במסגרת מדיניות "השכונה האירופית". זוהי יוזמה של האיחוד האירופי שמטרתה לפתח את היחסים בין המדינות השכנות לאיחוד בתמיכה של התוכנית "שכונה אירופית ושיתוף פעולה אזורי".
2. רכיבי הפרויקט ותוצאות צפויות
Working on new waste management legislation
לפרויקט הטווינינג 3 רכיבים או אפיקי פעולה, אם תרצו, כאשר כל רכיב מתחלק לפעילויות שהן בעצם מקטעים ממוקדים שביצועם יוביל למימוש מטרות העל של הפרויקט.
רכיב 1: היווצרות של מסגרת רגולציה מקיפה לניהול פסולת בהשתתפות המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים
| מספר הפעילות | תיאור | סטטוס |
|---|---|---|
| פעילות 1.1 | ניתוח הפערים והשוואה בין חקיקה סביבתית קיימת בישראל לחקיקה של האיחוד האירופי | הושלם |
| פעילות 1.2 | פיתוח הערכת השפעות רגולטוריות (RIA) לחקיקה מקיפה וכוללת בתחום הפסולת | טרם החל |
| פעילות 1.3 | ניסוח חקיקה מקיפה וכוללת בתחום הפסולת | בתהליך |
| פעילות 1.4 | ניסוח חקיקה בתחום "סוף חיי רכב" (כולל צמיגים ודלקים) – חוק אחריות יצרן/יבואן | בתהליך |
התוצאה הרצויה: יצירה של מסגרת חקיקה מקיפה וכוללת (לכל זרמי הפסולת) בתחום ניהול הפסולת
רכיב 2: חיזוק האסטרטגיה הלאומית לניהול בר קיימה של פסולת באמצעות זיהוי מנגנונים ליישום נכון
| מספר הפעילות | תיאור | סטטוס |
|---|---|---|
| פעילות 2.1 | ניסוח הנחיות לגבי הפיכה של פסולת לאנרגייה בהתבסס על הנחיות האיחוד האירופי לטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר כדי לסייע למשרד לקבל החלטות תכנון. כולל טיפול בשיירים (עפר, סיגי תחתית, מתכות, שקיות פילטר, גבס וכו') | בתהליך |
| פעילות 2.2 | הגדרות, ניסוח ואישור של תקנים לסוף חיי פסולת לזרמי פסולת אסטרטגיים ומוצרים מרכזיים | בתהליך |
| פעילות 2.3 | ניסוח הנחיות לגבי מיטב הטכנולוגיות הזמינות לטיפול בזרמי פסולת ייעודיים (פלסטיק, בניין, פסולת ירוקה, נייר כסף ואריזות) וטיפול בפסולת חקלאית כמו יריעות פלסטיק, פסולת מן החי, שפכים חקלאיים, שאריות חומרי הדברה, גיזום ועוד. תהליך זה יכלול זיהוי והצגה של שיטות הטיפול הטובות ביותר בזרמים הנ"ל. | בתהליך |
| פעילות 2.4 | ניסוח ואישור של המשרד של תוכנית פעולה ליישום המדיניות החדשה בנושא ניהול פסולת (כולל תוכנית אכיפת מסגרת חקיקה לפסולת עירונית מוצקה וניתוח השפעה כלכלית וחברתית של תמריצים, במיוחד לצורך בניית שוק מִחזור). נוסף על כך, הצגת דרכי הפעולה הטובות ביותר של האיחוד האירופי בחיזוק שוק המחזור בתוך הזרם של פסולת עירונית מוצקה (תמריצים, הסרת חסמים רגולטוריים בשוק, תעריפים ומיסוי) | בתהליך |
| פעילות 2.5 | ניסוח הנחיות לשיפור תוכניות ה-EPR (אמצעים להבטיח אחריות כלכלית של היצרנים לניהול הפסולת לאורך מַחזור החיים של המוצר) ודרישות מינימום כלליות המבוססות על שיטות העבודה המומלצות של האיחוד | בתהליך |
| פעילות 2.6 | ניסוח תוכנית הסברה שתפנה לציבור הרחב בנושא ניהול בר קיימה של פסולת מוצקה עירונית, כולל פיתוח קמפיינים להעלאת מודעות בתחום הפיכת פסולת לאנרגייה בקרב הציבור הרחב, מוסדות ובפרט רשויות מקומיות | בתהליך |
| פעילות 2.7 | ארגון סדנה וניסוח הנחיות לגבי מיטב הפתרונות האירופיים למניעת פסולת ולהפחתה במקור (בפרט שאריות מזון ופלסטיק). נוסף על כך, פיתוח תוכנית לאומית למניעת פסולת | בתהליך |
התוצאה הרצויה: חיזוק האסטרטגיה הלאומית של ישראל לניהול בר קיימה של פסולת באמצעות זיהוי השיטות המתאימות ביותר ליישום יעיל
רכיב 3: מבנים ארגוניים ומנהליים מעודכנים מוצעים לכל הרמות הרלוונטיות של מוסדות ישראליים המעורבים בניהול פסולת
| מספר הפעילות | תיאור | סטטוס |
|---|---|---|
| פעילות 3.1 | הערכה של הרמוניה במערך האדמיניסטרטיבי-שלטוני והמלצות לשיפור התיאום בין החטיבות השונות. ניסוח תוכנית ארגונית ממוקדת שמטרתה לחזק ולשפר את מודל ההתאגדות ולהימנע מחפיפה. ההערכה תכלול גם כלים אדמיניסטרטיביים והמלצות למסגרת הניהולית. | בתהליך |
| פעילות 3.2 | הערכת ביצועי האשכולות והאיגודים ועריכת ועדות ומפגשים לקידום ולהרחבה של מערך האשכולות ברשויות המקומיות | בתהליך |
| פעילות 3.3 | פיתוח הערכת צורכי הכשרה (TNA) כולל הגדרת דרישות כוח אדם מקצועיות ליישום מסגרת החקיקה החדשה | הושלם |
| פעילות 3.4 | ביקור לימודי בנושא מערכות הטיפול המוצלחות ביותר בפסולת עירונית מוצקה במדינות החברות באיחוד. הביקור יעסוק בנושאים כגון מערכת PAYT Pay as you throw, אסטרטגיית פחים מרובים, אשכולות של רשויות מקומיות וכדומה | לא החל |
| פעילות 3.5 | ביקור לימודי בנושא מערכות הטיפול המוצלחות ביותר בפסולת עירונית מוצקה, במתקני הטיפול בה ובחלופות הקיימות בשתיים או בשלוש מדינות החברות באיחוד האירופי | לא החל |
התוצאה הרצויה: הוצעו מבנים ארגוניים ומנהליים מעודכנים לכל המוסדות הישראליים המעורבים בניהול פסולת
3. צוות הפרויקט
ישנם 3 חברי צוות במשרה מלאה בפרויקט הטווינינג הנוכחי:
- מר גרהאם ברן: יועץ ראשי ומנהל הפרויקט
- מר אושרי אלמלח: עוזר למנהל הפרויקט
- גברת מנר סריה-וייס: עוזרת שפה למנהל הפרויקט
4. חדשות הפרויקט ועדכונים
פרויקט הטווינינג של האיחוד האירופי נועד לפתח תשתית כוללת ומקיפה לניהול פסולת בר קיימה בישראל. במסגרת הפרויקט מתקיימות פעילויות שונות כמו סדנאות, סמינרים, ביקורי שטח ופגישות מרובות משתתפים.
להלן מקצת מהפעילויות שנעשו במסגרת פרויקט הטווינינג:
| ביקורים בשטח |
|---|
| צוות הטווינינג הצטרף לעובדי אגף פסולת של המשרד להגנת הסביבה לכמה סיורים. במהלך הסיורים ניהלנו דיונים עם מנהלי אתרי הטמנה וצוותי התפעול שלהם על המצב הנוכחי במערך ניהול הפסולת הישראלי. נוסף על כך, שוחחנו עם צוותי אתרי ההטמנה על האתגרים שבשגרה ועל תוכניות הפיתוח והעתיד של האתרים השונים. הדיון האחרון עסק בפתרונות מקומיים הולמים לאתגרים שעלו. העלאת מודעות באמצעות דיונים פתוחים היא דרך מצוינת לקדם חזון בר קיימה. המטרה הכללית בהקשר זה המשותפת למשרד להגנת הסביבה ולפרויקט הטווינינג היא הפחתה משמעותית בשיעור הפסולת המועברת להטמנה בעשור הקרוב. אנו מקווים ומאמינים שבקרוב הטמנה תהפוך לפתרון משני לטיפול בפסולת בישראל. |
| סמינר לנציגי האשכולות והאיגודים |
|---|
| אשכולות או איגודים המאגדים תחתם כמה רשויות מקומיות ומעניקים שירותים משותפים לרשויות בתחומים של פסולת ואיכות סביבה הם קונספט חדש יחסית בישראל. קונספט זה החל להתבסס בארץ בשני העשורים האחרונים וברוב מדינות האיחוד הפך לברירת המחדל בכל הנוגע לניהול פסולת בידי רשויות מקומיות. בימים אלו ישנם 10 אשכולות המאגדים תחתם 108 רשויות מוניציפליות, מתוך 257 הרשויות הקיימות בישראל. ובינתיים משרד הפנים ממשיך בתהליך הפיתוח של אשכולות נוספים. כיום האשכולות נתמכים בידי המשרד להגנת הסביבה עקב הפונקציה החשובה שלהם בהליך הטיפול בפסולת. בפברואר 2020 התקיימה סדנה לנציגי האשכולות והאיגודים בליווי המומחים שלנו מצפון אירלנד מר וויבל מור ומר ג'ון מק'יני. מטרת הסדנה הייתה להעריך את ביצועי האשכולות והאיגודים בתחום ניהול הפסולת ולקבל מידע נוסף מהנציגים בשטח. שרון פלוטניצקי, מנהל אגף רשויות מקומיות במשרד להגנת הסביבה, הסביר כי המומחים הביאו את ניסיונם ואת הפרספקטיבה שלהם אל שולחן הדיונים עם נציגי הרשויות. מר מור ומר מק'יני עברו בעצמם תהליך דומה של איגוד רשויות תחת אשכולות, מה שהופך אותם ליועצים המתאימים ביותר לעניין זה. מר פלוטניצקי הוסיף: "פגישה עם הנהלת האשכולות היא אירוע היסטורי, אנחנו משנים את המבנה של הרשויות המקומיות בישראל. זהו תהליך שקורה פעם ב-70 שנה!" |
פריט זה ראה אור במקור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
