שר הפנים דרעי והשרה להגנת הסביבה גמליאל סיכמו הבוקר (רביעי, 26 באוגוסט) כי תקנות הבנייה הירוקה יחויבו בכל מדינת ישראל. שר הפנים חתם על תקנות הבנייה הירוקה (ת"י 5281) שייכנסו לתוקף בכל הארץ החל מהשנה הבאה – מרץ 2021 ובהדרגה לכל סוגי הבניינים. התקנות קודמו על-ידי מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, בהתייעצות עם השלטון המקומי, התאחדות בוני הארץ, המועצה לבנייה ירוקה וגורמים רבים נוספים.
שר הפנים, אריה דרעי: "מדובר בבשורה של ממש לתושבי ישראל. התקנות החדשות יתרמו להעלאת איכות הבנייה בישראל ולצמצום פערים בין ערי המרכז לפריפריה. בנוסף, מעבר לחיסכון באנרגיה, שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, התקנות יתרמו רבות לצמצום פליטות גזי החממה ובכך להעלאת איכות החיים של התושבים".
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: ״מדובר במהפכה סביבתית, המצטרפת למאמצים המקומיים והבין-לאומיים להגנת הסביבה. בנייה ירוקה מבטיחה לדיירים איכות חיים בדלת אמותיהם ובסביבת מגוריהם לאורך שנים, ומסייעת לצמצם פליטות גזי חממה, זיהום אוויר, מפגעי פסולת בניין וחשיפה לחומרים מזיקים. בתל אביב וברעננה כבר בונים בניינים חסכוניים ויעילים, ומהיום גם בטירת הכרמל, במעלות ובסכנין. בניין שמוקם היום יעמוד על תילו 50 ו-100 שנים. נבטיח שהוא יהיה הטוב ביותר מיום הקמתו ובעת הזו״.
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "תקן הבנייה הירוקה החתום שהיה וולונטרי הופך למחייב ויעשה צדק חברתי. מי שלא נהנה עד היום מהתקן היו בעיקר תושבי הפריפריה ואנחנו משנים את זה. החובה בתקן בנייה ירוקה הינו צעד אחד משורה של מהלכים שמינהל התכנון מקדם לאור שינויי האקלים. אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ־30%-20% בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטות גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות".
התקן הישראלי לבנייה ירוקה הינו תקן מקורי ומודרני המתעדכן מעת לעת. עד כה תקן הבנייה הירוקה היה וולונטרי ולאחר תחילת התקנות הוא יהפוך למחייב. בנייה לפי התקן תורמת במגוון רחב של היבטים להעלאת איכות החיים למשתמשי הבניין ולציבור הרחב, בין היתר באמצעות חיסכון בצריכת האנרגיה והפחתת פליטות גזי החממה, שיפור בריאות הציבור על ידי הצללה, אור ואוורור טבעיים, חומרי בנייה "ירוקים", שיפור איכות הבנייה ועוד.
מעבר להיבטים הסביבתיים, מדובר בתיקון עוול חברתי. עד היום, תקן הבנייה הירוקה היה מחייב רק ביישובים החזקים – בערי פורום ה-15 שהחליטו על אימוץ התקן בתחומן ולא ביישובי הפריפריה. כך שלמעשה בעוד תושבי הערים החזקות מרוויחים מהיעילות האנרגטית של המבנים ומחיסכון כספי בעלויות של חשמל ומים – התושבים בערי הפריפריה נשארו מאחור.
לשם השוואה, בין השנים 2014-2017 אושרו רק 32 תכניות המחייבות בנייה ירוקה מחוץ לערי הפורום ה-15 לעומת כ-400 תכניות שאושרו בערי פורום ה-15.
כזכור, בחודש מארס החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה פה אחד להפוך את תקן הבנייה הירוקה כתקן מחייב.
ראו תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה), התש"ף-2020
הפריט ראה אור במקור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page
