fbpx

תקני בנייה ירוקה בישראל

הבנייה הירוקה נקבעה בתקן ישראלי (להלן: ת"י) 5281 – בנייה בת קיימה (בנייה ירוקה). התקן מפנה ודורש בין השאר דרישות מחייבות בת"י 5282 – דירוג אנרגטי של מבנים, ובת"י 1045 – בידוד תרמי של מבנים. תקן הוא כלי קונצנזואלי נורמטיבי גמיש הנענה למשובי המשתמשים וליכולות השוק המשתנות. תקן בנייה ירוקה משמש ליצירת שפה משותפת לעוסקים בתחום ונועד להעריך ולצמצם את הפגיעה בסביבה של מבנים ושל עבודות בנייה ופיתוח.

1. ת"י 5281: התקן הישראלי לבנייה ירוקה

אילוסטרציה: בנייה ירוקה
צילום: Thinkstock
אילוסטרציה: בנייה ירוקה

התקן הישראלי לבנייה ירוקה ת"י 5281 נועד לצמצם את ההשפעות השליליות של תהליך הבנייה ושל השימוש במבנים על הסביבה. התקן מחולק לתשעה תחומים שלגביהם נקבעו מדדים המבחינים מהי בנייה ירוקה. התקן ערוך כסדרה של חלקים המתאימים לסוגי מבנים שכיחים. בכל חלק קבועים הפרמטרים של בנייה ירוקה שבהם נדרשים לעמוד מבנים ומתחמים דוגמת בנייני מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, אכסניות ובתי מלון, מוסדות בריאות, מסחר והתקהלות ציבורית, בנייני גרעין ומעטפת ומבני תעשייה.

בדומה לתקנים מקבילים בעולם, התקן מבוסס על שיטה של צבירת נקודות בזכות ועמידה בתנאי סף מתחומים שונים: אנרגייה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות.
תקן זה מתייחס לרוב סוגי המבנים בישראל בבנייה חדשה (מגורים, משרדים, מסחר, ציבור, חינוך, בריאות וכדומה) כמו גם למבנים העומדים בפני שיפוץ.

ב-3 במארס 2020 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תקנה המחייבת בניית מבנים חדשים על פי התקן. ב-26 באוגוסט 2020 נחתמו ופורסמו תקנות הבנייה הירוקה (ת"י 5281). תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה), התש"ף-2020 ייכנסו לתוקף החל ממארס 2022 ויחולו בהדרגה על כל סוגי המבנים. 

מנגד, כבר כיום אישרה מערכת התכנון מאות תוכניות בניין עיר, מרביתן בערי פורום ה-15, שבהן נקבע תנאי מחייב לבנייה על פי התקן. כפועל יוצא ייבנו אלפי מבנים בבנייה ירוקה גם לפני כניסת התקנות לתוקפן. הבשורה שבאישור התקנה היא שבנייה ירוקה ואיכותית תיבנה בשנים הבאות בכל אזורי הארץ באופן אחיד ובלא תלות בתוכנית המקודמת במוסדות התכנון.

עד היום הושלמה בנייתן של אלפי דירות בבנייה ירוקה ושל מאות אלפי מ"ר של שטחי משרדים, מסחר וציבור. מרביתם מופו באתר זה.

חיוב הבנייה בתקן צפוי להביא לצמצום של פליטות גזי החממה ממבנים, לצמצום של כ-30% בצריכת החשמל ולצמצום בכמות הפסולת. כמו כן הוא צפוי להעלות את רמת איכות החיים בזכות שימוש בחומרים ידידותיים יותר לסביבה ולאדם.

עדכונים בתקן בנייה ירוקה

  • התקן הושק בשנת 2005 (בעבור מגורים ומשרדים בבנייה חדשה בלבד).
  • ביולי 2011 הושק תקן בגרסה מחודשת. בפעם הראשונה התווסף תקן בעבור מבנים לשיפוץ.
  • לאחר עדכון נוסף הושקה ב-2016 גרסה משודרגת ומעודכנת של התקן.
  • בשנת 2018 פורסם גיליון תיקון לחלקים אלו: 0, 1, 2, 3.3, 9.1, 9.2 (ג"ת 1).
  • בשנת 2019 פורסם גיליון תיקון מס' 2 (ג"ת 2) ראו למטה הבהרות על גיליונות התיקון.
  • בתאריך 3.3.2020 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהתקן יהיה מחייב החל משנת 2021 בכל תוכניות בניין עיר.
  • ביוני 2020 פורסמו תיקונים לחלק 0 ותוספת לחלק 3.4 בתקן לעבודות פנים בבנייני משרדים ובבנייני מסחר.
  • בדצמבר 2020 פורסם עדכון לדרישות כלליות ובניינים שאינם למגורים. ראו עדכון במכון התקנים.

התקן עומד לבחינה מחודשת בכל שנתיים כדי לשמור על עדכניותו ולשם הטמעת עדכונים מהשטח.

מבנה תקן בנייה ירוקה

מספר (חלק)הנושאשנת המהדורה שבתוקף
0דרישות כלליות2020
1דרישות לבניינים שאינם מבני מגורים2016
2דרישות לבנייני מגורים2016
3.3דרישות לבנייני גרעין ומעטפת – בנייני משרדים2016
3.4דרישות לעבודות פנים בבנייני משרדים ובבנייני מסחר2020
9.1דרישות לבנייני תעשייה2014
9.2דרישות למתחמי תעשייה קיימים2014

לצפייה בתקנים ראו אתר מכון התקנים הישראלי.

הבהרה בנוגע לתיקון בת"י 5281 שפורסם בדצמבר 2019

התיקון הראשון שהתקבל באוקטובר 2018 ופורסם בגיליון תיקון (להלן: ג"ת) 1 קבע כי החל מ-24 בינואר 2020 רק מעבדה מוסמכת ומאושרת לת"י 5281 תוכל לבדוק מבנים ולמסור אישורי התאמה לת"י 5281, כהגדרתם בחוק התקנים.
התיקון השני ג"ת 2 שהתפרסם באתר מכון התקנים הישראלי (וברשומות) בדצמבר 2019 קבע הוראת דחייה עד 30 ביוני 2020, אשר תחול רק במקרה שבו לא יוסמכו שתי (2) מעבדות עד למועד זה. כאשר יוסמכו שתי מעבדות, תתבטל ההארכה – ורק מעבדה שאושרה על ידי הממונה תהיה רשאית לתת אישורי התאמה לת"י 5281 על פי חוק התקנים, וזאת בפרויקט חדש המבקש להיבדק לפי התקן.
אשר לפרויקט שניתן לו אישור שלב א' לתקן, נקבע כי ארגון שהגיש בקשה להסמכה לת"י 5281 ברשות להסמכת מעבדות ועדיין לא השלים את ההסמכה או טרם קיבל את אישור הממונה, יהיה רשאי להמשיך בבדיקת הפרויקט המסוים ואף להנפיק בעבורו אישור שלב ב' (אם הוכר שהוא עומד בדרישות ת"י 5281).

ראו הודעה בילקוט הפרסומים 8631, ט"ו בטבת תש"ף, 12.01.2020 בדבר שינויים בתקנים לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953.

לקריאה נוספת על הסמכה ואישור מעבדות לתקן בנייה ירוקה

ביולי 2020 פורסם תיקון לת"י (תקן ישראלי) 5281 חלק 0 – בנייה בת קיימה (בנייה ירוקה) ולפיו דרישות כלליות מיוני 2020 מחליפות את המהדורה ממאי 2016 ואת גיליונות התיקון מדצמבר 2018 ומדצמבר 2019. ראו ילקוט הפרסומים 8982 – הודעה בדבר קביעת תקנים, עמוד 7217.

מדריכים, נספחים וכלי חישוב לתקן

2. ת"י 5282: דירוג בניינים לפי צריכת אנרגייה

בנייני משרדים בתל אביב
צילום: iStock
בנייני משרדים בתל אביב

ת"י 5282 קובע שיטה וקריטריונים לדירוג דירות בבנייני מגורים ובבנייני משרדים לפי צריכת האנרגייה הנדרשת לתפקודם לצורכי אקלום ותאורה. השימוש בתקן מחויב בכל בדיקה של מבנה בבנייה ירוקה (לפי ת"י 5281), ובכל חלק נקבעת הדרגה המינימלית הנדרשת כתנאי סף. ככלל, הדרגה המינימלית המחויבת היא דרגה C למעט יוצאים מן הכלל. לצפייה בסדרת התקנים ראו אתר מכון התקנים הישראלי.
לקריאה נוספת ראו מדריך לתקן ת"י 5282 חלק 1.

ביום 23 ביוני 2020 אישרה ועדת הכלכלה בכנסת סדרת תקנות שיזם משרד האנרגייה לדירוג אנרגטי של יחידות דיור חדשות במעמד הרכישה. התקנות נועדו לקדם חיסכון והתייעלות באנרגייה בתחום הבנייה. הדירוג האנרגטי משקף את צריכת האנרגייה של יחידת הדיור ומאפשר לקונה הפוטנציאלי לדעת מראש עד כמה יחידת הדיור יעילה אנרגטית ועד כמה אפשר לחסוך בצריכת האנרגייה הביתית.

לקריאה נוספת: הודעת ועדת הכלכלה באתר הכנסת

3. ת"י 1045: בידוד תרמי של מבנים

בידוד תרמי בבניין מגורים
צילום: iStock
בידוד תרמי בבניין מגורים

ת"י 1045 קובע דרישות מינימליות לבידוד תרמי של מעטפת הבניין בבנייני מגורים ובבניינים אחרים שייעודם דומה, המשמשים לשהייה ממושכת הכוללת לינת לילה כגון בתי אבות, בתי הארחה, מלונות, בתי דירות, דיור מוגן, מעונות, פנימיות ומוסדות לאסירים – למעט בתי מלון ובתי חולים. התקן קובע את ההתנגדות התרמית האופיינית של מרכיבי המעטפת ואת המוליכות התרמית הנפחית של יחידת מגורים או קומה בבנייה קלה ובבנייה שאינה קלה.

בשנת 2019 עבר התקן עדכון מקיף אשר החליף את גרסת התקן משנת 2011. לפרטים אפשר להתעדכן באתר מכון התקנים הישראלי.

לתקן חלקים נוספים העוסקים בסוגי מבנים אחרים ובנושאים כלליים המתייחסים לשיטות החישוב שלפיהן מחושבות הדרישות לבידוד תרמי בבניינים על פי ייעודם.

לצפייה בתקנים ראו אתר מכון התקנים הישראלי.

ת"י 1045 הוא תקן מחייב על פי הקבוע בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (סעיף 5.39). התקן הוא תנאי סף מחייב בבנייה ירוקה, ובשל כך נבדק ביסודיות הן בשלבי התכנון, הן במסגרת בדיקות ההתאמה לת"י 5281 (בנייה ירוקה) שעושות מעבדות מוסמכות ומאושרות לת"י 5281.

ראו גם בנייה משמרת אנרגייה באתר משרד האנרגייה.

4. השוואת כלי מדידה לבנייה ירוקה

בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר
צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב
בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר

בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב שימש מקרה בוחן במחקר להשוואת כלי מדידה לבנייה ירוקה. המחקר נעשה במסגרת מיזם משותף לקידום תחום הבנייה הירוקה באקדמיה מטעם המשרד להגנת הסביבה ובית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב.
מחקר וכתיבה: מיכל בן חור, ינואר 2016
המסמך המלא בעברית והתקציר באנגלית מתפרסמים להלן.

קבצים להורדה

להורדת כל הקבצים



תוכן זה נכתב על ידי המשרד להגנת הסביבה – www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection/govil-landing-page

ניטור נחליםניטור נחלים

ניטור נחלים מצביע על מגמות במצב הסביבתי של נחלים בישראל ומאפשר קבלת החלטות מושכלת בניהול סביבתי של משק המים. בנחלים נעשה ניטור כימי נקודתי וניטור ביולוגי המצביע גם על השפעות

מהסברה לאסדרה – ים בטוח לכרישים ולאדם בחדרהמהסברה לאסדרה – ים בטוח לכרישים ולאדם בחדרה

התקבצויות הכרישים המתרחשות ביציאת המים החמים של תחנות הכוח מעוררות עניין ציבורי ומושכות אליהן קהל צופים רב. זו הזדמנות מבורכת לקדם מודעות ציבורית והגנה עליהם ולתת זריקת מרץ לתיירות אקולוגית.

מדידת איכות מים בזמן אמת ככלי לניהול משאבי מים ולשיקום נחליםמדידת איכות מים בזמן אמת ככלי לניהול משאבי מים ולשיקום נחלים

תקציר מדידת איכות מים רציפה מספקת מידע לגבי מצב הבריאות של נחלים. כיום מתבסס ניטור איכות המים בנחלי ישראל בעיקר על דגימות חטף בתדירות נמוכה, ולכן הדינמיקה של השתנות איכות